בבית המלון תן למיועדת לבחור את מקום הישיבה. אתה מראה על התחשבות וחוסך ממך את ההתלבטות
(מערכת)
יומן השידוכים שלי
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 28/05/2008


כשעברתי על יומן השידוכין שלי החילותי לשחזר את כל פגישותיי
הראשונה שבהן הייתה הפגישה עם המשועממת..

בחורה זו מגיעה בלבוש פשוט אך הולם, לא מתגנדר ולא מתהדר, אין לה את מי להרשים.
מתיישבת היא על כל חפץ בר ישיבה
ותולה בי עיניים אדישות.
קיבלתי אתגר, אני חושב לעצמי, ומיד שולף נושאים מחקר תיאורית המיתרים עד חקירת כוח הטענה או נאמנות.
והיא תולה בי עיניים אדישות.

אולי חקירות לא עניינה..אבל אני חייב להצית את העיניים האלו..
דבור דיברתי על אופי המשפחה בה אני חפץ וגודל מעלת לימוד התורה.
"וכסף כדי ללמוד - מאין? " הפטירה..
עתידי הסוציו אקונומי עמד על הפרק - מייד הזמנתי קולה ודייאט קולה בשבילה.
היא תלתה בדייאט קולה מבט משועמם.
החלפת בשמן והיא כמעט נרדמה.

עיניה כבר נתלו כהררים על חוט השערה. הייתה לי הזדמנות אחרונה..
"אחותך הלכה לעולמה" אמרתי באווירת טרגדיה
היא פשוט נרדמה. חסתי על גזל השינה והלכתי משם.
למחרת השדכנית הודיעה כי נדחיתי בנימוק "לא סותם את הפה".

דבר כזה היה יכול לפגוע בביטחוני העצמי אילולא פגשתי את הבאה בתור.
היא הגיעה בצעד בוטח. הרצפה מעולם לא הייתה עקומה בשבילה.
כל פסיעה מודגשת בצליל העקב היציב. מחייכת היא בביטחון לעברי ומתיישבת היכן שקבענו.
ניסיון העבר שלי הורה לי לשתוק
"נו למה אתה שותק? " מקשה היא..
האם יש פה צ'אנס לדבר? אם כן אז קדימה. התחלנו בדיבורי עלמא.
"אז איפה אתה לומד?"
"בישיבת *** ******"
"אהההההה אני מכירה את הישיבה הזאת...שמעתי עליה ש..."
שמועות ישיבתי ארכו בערך כ 20 דק'

לאחר מכן הערתי כי הגיע הזמן להזמין משהו. עצתי נטתה לקפה הפוך.
ההרצאה על הקפה ההפוך/לאטה לקחה לפחות עוד 5 דק' בעוד אני חווה ממבט ראשון כמעט
את עלילותיה באיטליה המעטירה ואת השירות הלא אדיב של מלצריה.
תוך כדי עלילות צרפת הדגשתי כי מבחינת ההלכה אין אני יכול לצאת לטיולים גרידא בחו"ל.
מיד קיבלתי קיתון של רותחים..על סיפורי "אבא שלי (שהוא גם רב ) אומר.." "ודוד שלי (אברך בכולל) חושב..."

מוחי כבר חשב לומר נואש מכמות המידע החיצוני שנשפך עליו..
מידע חיצוני? אוי ואבוי.. חצי שעה הורציתי לגבי ספרים שאינם לרוחנו - הנהנתי בהסכמה יען כי חששתי לדבר
הפרופסורית המשיכה את נאומה לנוכח שתיקתי בעוד אני בוחש בתחתית כוס הקפה בייאוש.
בסופה של הפגישה אמרתי 'שלום' יפה.. וזכיתי להטפת "להיפרד מחברו בדבר הלכה"

אמרתי לה שניתן לדייק שזה חברו ולא חברתו ונסתי משם כל עוד נפשי בי..
השדכנית הודיעה על שלילי גמור..כי לא נתתי לה לדבר על הדברים שהיא רצתה..

לא האמנתי...
אבל לא הייתה לי ברירה.

המשכתי הלאה..
השלישית הייתה מצוידת בשלל המודרנה.. שלפתי אני את פלאפוני העתיק כדי לענות לאבא
ומיד ראיתי חיוך בוז קל מתעקל על שפתיה..בעוד היא שולפת את הטלפון הלוויני מתוך השעון.
הפעם החכמתי והזמנתי שתייה בו בעת בה היא התיישבה..
ספל קפה בשבילי ומיץ פריגת דייאט בשבילה. (???)
המלצר הניח את בקבוק הפריגת על השולחן.

היא אחזה בו אחיזה קלה באצבעות דקיקות עד כי חששתי לגורל הבקבוק ועוד יותר לגורל אצבעותיה השבריריות שמא תישברנה אם ינסו לתפוס את הבקבוק חזק מדי.
לאור ניסיוני השני פתחתי במשפט ג'נטלמני..
"אז על מה את (!) רוצה לדבר"
"אוישש.. איזה מן שאלה..עלינו כאילו.."

טעות טקטית קלה אך ניתנת לתיקון. מיד העליתי נושא מעניין בדבר חשיבות לימוד התורה.
זווית עיניה רטטה באופן מוזר..שמא הייתה זאת עווית קלה...
"תשמע" אמרה לי "אני לא אומרת שתורה זה לא חשוב..אבל......."
זה לא בשבילי אמרתי לעצמי ומיד תכננתי את סיום הפגישה.
בו בעת הנהנתי בהסכמה לדבריה על מנת שלא ליצור נושא חדש לדיון..

שעה שלמה באה לסיומה בעוד היא קיבלה טלפון בהול כי האקרים פרצו ללווין ועליה לסדר זאת..
נפרדנו בנפנוף קל והיא אצה לה לדרכה.
למחרת השדכנית הודיעה שהיא מסכימה להמשיך..הייתי חמוד והסכמתי לדעותיה הפמיניסטיות (מתי זה היה??") אני מצידי אמרתי לא.

לא אמרתי נואש ושמתי פעמי לפגישה הבאה.
היא נכנסה ללובי של המלון בצעד שקול בראיה חודרת ובלבוש הולם לכל הדעות.
הזמנתי קפה הזמנתי גם לה.

השיחה קלחה לה על ענייני דת בלי מדינה וחשיבות לימוד התורה. המעמד הסוציו אקונומי קיבל ביטוי אך מזערי יען כי הוא דבר שולי.
היה נדמה לי באותו רגע כי זהו חלום חיי.
ואז הגיעה השאלה...

"אז........איך היית מגדיר את עצמך חרדי/חרדי מודרני/חילוני?"
עניתי שאני על דרך האמצע - בין חרדי לחרדי מודרני..
"זה לא מוגדר" אמרה לי היא וחככה את אגודלה באצבעותיה כמסמנת 'מזומן'
נסחפתי בהשקפתי את העולם.. ואת גווני האפור שלו.
היא מצידה התווכחה עמדי על כל צעד ושעל.
ניסיתי להגיד לה את דברי הרמב"ם בענייני דרך האמצע.
המילה פרפקציוניזם חזרה והודגשה בדבריה.. אם כי באורח נסתר.
חשתי כי אני מקיש על קיר..
נפרדנו כשאני מאמץ את שכלי כדי להבין מה הראש בקיר הזה שלה.

השדכנית הודיעה שיש לי מקובעות מחשבתית ושאני פשרן מדי בדרישותיי כלפי עצמי ואחרים.





תגובות הגולשים:


בדיחות
פדיחות
סאטירה
קריקטורה

עוד סאטירות:

sarounet

Tehila23

winkinsmily

אחת_מאלף

בחורדי

המאושרת1

ליטאי613

מערכת