עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
אהבה היא הנכס היחיד המתרבה ככל שמפזרים אותו יותר. ככל שאתה נותן יותר, נותר לך יותר.
(רובי)
כנגד ארבעה בחורים דיברה התורה
מאת: המאושרת1
תאריך הכנסה: 17/04/2009 13:38:06

אז לאחר שחזרנו לשוק הפו"פים עם אוצר עשיר,
הגיעה העת לנקות את שאריות האיפור, לשחרר רגליים דואבות מנעלי הזכוכית של סינדרלה, ולאמת את דברי חז"ל על ארבעת הבחורים שהתורה דנה בהם.

חכם

חכם??? ריספקט,זה גאון!!! בעל התואר, אופי ויופי. העילוי, שליט"א שיבלחט"א, לא דורש, רק מודיע לפני הפגישה, על ההסכם ממון ועל זה שהוא לא מתפשר... ועל זה שהוא מתחייב תוך עשר שנים לטפס מעלה בסולם הדרגות איפשהוא...

בהוד גאונותו הוא חוצה באיחור אלגנטי את הרחבה למקום הפגישה ומיד הוא מכניס אותך לעניינים, שתדעי עם מי את הולכת להתחתן, לא???
"מחר יש לי מבחן על ספר שלם של פסיכולוגיה שנכתב ע"י איש מוזר אחד".
ואת בהשתתפות כנה אומרת בעדינות "מבינה מאוד את הלחץ, זה בערך כמו בלימודי ההוראה שלי".

כאן ,הוא מעווה את פניו באכזבה על חוסר ההבנה. וממהר להסביר לך מה ההבדל בין "ההוראה שלך לבין הלימודים שלו, האקדמאים"
את מנסה למלמל משהו כמבינה. ואז את שומעת אותו מלמל כמו לעצמו "זאתי אינה ראויה להיות אשת האיש של הדור החדש".
ובמן מחווה עצומה הוא נותן לך צ'אנס אחרון ואומר לך שבמקביל הוא משלב לימודי פיתוח בינאישי בעולם וירטואלי כלל עולמי. את פותחת עיני עגל ושואלת "זה בטח קשור לאופי...."

הגאון המסכן תר בעיניו פתח מילוט ומקווה שאיש לא שמע אותך.
בלחישה הוא עונה: "עזבי זה מסובך מידי להסביר לך, בכללי זה קשור למחשב האישי בעולם הכללי והקשר שבין הדורות לתקשורת.... אופס!!! אני שוב מסבך אותך, עזבי, לא נורא."

שרוולה של המלצרית נתפס ובקול בהול מלא תחנון הוא מבקש: "חשבון"
הוא מציץ בנימוס לחוץ בשעונו וממלמל: "המבחן, לחץ, יו נואוו..."

הרשע

דמות רבגונית שהופיעה בפתח בית הקפה האלמוני.
לבוש הוא במיטב מחלצות ז'אן פול בשילוב גוצ'י עדין.

הוא מתיישב, מואיל בטובו לכבות את הMP המתנגן.עונה להודעת SMS ואז הוא מתפנה לומר לך מי הוא.
השיחה מתחילה לזרום, כשלפתע נשמע קול עמום: "הלו" הוא מגיב בטבעיות "היי מתוקה, בטח שאני אצלך היום...." ומיד מוסיף:"אוהב אותך"

מיד הוא ממשיך איתך, בנושא חדש... הביקורים שלו בחו"ל עם מיטב ידידותיו.
הוא רואה את שפתיך מתקמרות בהבעת אלם טוטאלית, ומנסה להרגיע, זורק בדיחה קטנטונת, מעלים את השיחה לארץ.
ושוב פון: "אחי, אני איתך...משגעות אותי אלא... אני מכאן ישר לדנה..."

בשלב הזה מזמינה חשבון, משלמת, נפרדת ממנו לשלום ביוזמתך, הוא עם הפון אומר לך שלום חטוף, דוהר לחניה...עולה על הסוס הלבן, סליחה, על הרכב שלו ומותיר שובל אבל אבק...
ולך לא נותר אלא להיאנח ולהנהן בהבנה {אולי הוא לא לקח את הכדור היום??? או שמא מנה כפולה מהכדור}

תם

בחור חמד נרגש למדי כשאת פוסעת לעברו, מגמגם-לוחש שלום.
"נשב כאן???" את באה להתיישב "לא, בעצם נשב שם..."
וכך עד שמוצא פינה נסתרת לשבת "להסיר את המעיל או לא???",
"נעים כאן" את אומרת "אפשר להסיר"

הוא מוריד בביישנות את המעיל, מתיישב ובוהה בך בעיני עגל, דקת דומיה לזכר הצלחת המבצע ועוד דקת דומיה לזכר דייטים קודמים, ואז הוא מסמיק ו...שותק.

את בכל מאודך מנסה לפתח איזשהו אפיק שיחה... הכול יבש.
ואז נשמע קול מושיע בוקע מחשבות, הוא שואל בהתעניינות "איך הגעת???"
את עונה בצחוק "בקו 11" הוא מהנהן בהבנה, חושב לרגע ואומר: "לא ידעתי שיש קו 11 שמגיע לכאן." את נאנחת מרימה גבה ושותקת.

את מביטה בשעון בהצצה חטופה ומגלה שרק חצי שעה עברה, ואז מתחילים גלגלי המחשבה לעבוד, איך להעביר לפחות עוד חצי שעה ככה שיהיה נעים... ואז צץ רעיון, לדבר על נושא העבודה שלו.

את מתעניינת על שעות העבודה, איך היא, צוות העובדים, תפקידו לפרטי פרטים...
הוא מתחיל להילחץ, כ"כ הרבה שאלות... הוא מגמגם משהו בלתי ברור ומשתתק.
כאן הגיעה נקודת השבירה, את מתרוממת מהכיסא מתנצלת שאת חייבת לתפוס ת'אוטובוס האחרון.
הוא מהנהן בהבנה ואת נסה על נפשך.

שאינו יודע לשאול

לכל הדעות לאור הניסיונות הקיצוניים,את מתחננת לבחור סטנדרטי.
משהו באמצע לא גאון, לא טיפש או איזה חולם-גולם, פלייייייייייייייייייייייייייייז...
החברה שלך מתקשרת ומתרגשת: "מצאתי,מצאתי..."
מוציאה את הציפיות מהכריות {בכל אופן זו החברה הכי הכי טובה שלך ואם היא אומרת ...}

הוא נכנס לבית הקפה עם חיוך נעים שנראה מבטיח ,את מתרווחת בכיסא מצפה להופעת-השנה שכה דובר עליה בהתרגשות אין קץ.
מסתבר שלכזו הופעה באמת לא ציפית.אין לו כריזמה מעלפת או יופי מפיל, הוא לא מדבר גבוהה גבוהה אבל לפחות מדבר קצת... קצת יותר... ואולי יותר מידי.

אחחחח אבל {זה חייב לבוא אהההה} הוא אינו יודע לשאול. לא מתעניין, לא חוקר לא דורש.
ואת אינך אפילו צריכה לעבוד בשיטת את פתח לו...
הוא מספר לך בשפה קולחת על העבודה ועל איך הוא מצליח לשלב את הלימודים ותוך כדי שניהם גם לטפל בילדיו כשהם אצלו ועם הכול יש לו תמיד אבל תמיד זמן לארגן/לסדר/לבלות...

"אז איך אמרת שקוראים לך???" את מוסרת איזה ניק בדוי והוא מתחיל להרצות לך בלהט על עניין הדייטים האחרונים שלו... והראשונים שלו... ממש ראשונים עוד לפני שפגש את אקסיתו...
את מרימה דגל לבן כאות להפסקת אש, ככה שתאמרי איזה מילה בקטנה, אפילו שלום...
אך הבחור נחוש ואיתן בדעתו לכבוש את היעד ולשבור איזה שיא...

שעה...שעתיים...שלוש... "אוי,יש לי אוטובוס אחרון בעוד 10 דקות" הוא נלחץ.
קם, אומר תודה לא ממתין למשמע מחיאות הקהל {בהצגת} היחיד…
את עדיין דוגלת בשיטת 'את פתח לו', כי אם הוא יפתח במילים, הוא לא יסיים...


תגובות הגולשים:

יפה מאוד!!

ללא_שם -- 27/07/2011

אהבתי את התאורים ;)

נהנתי

מה זה משנה -- 23/04/2009


בדיחות
פדיחות
סאטירה
קריקטורה

עוד סאטירות:

sarounet

Tehila23

winkinsmily

אחת_מאלף

בחורדי

המאושרת1

ליטאי613

מערכת