בחור צריך לבדוק האם הבחורה מעוניינת בו או באוסף האשליות שבנתה סביבו
(מערכת)
עשרת הישיבות המובילות
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 01/12/2006

לתשומת ליבכם המאמר התקבל מאחד הגולשים והוא מיצג את דעתו האישית, אם דעתכם שונה, אתם מוזמנים להגיב בצורה מכובדת בתגובות


כמעט בלתי אפשרי להרכיב רשימה של עשרת הישיבות הפופולאריות במגזר החרדי. הליטאים, לדוגמה, בטוחים שברשימה כזו חייבות להיות עשר ישיבות ליטאיות. החסידים חושבים כמובן ההפך. הרשימה המורכבת כאן אינה מתיימרת לדרג את עשר הישיבות הטובות ביותר, ולו מהטעם הפשוט שהישיבות השונות פונות במקרים רבים לקהלי יעד שונים. בעולם הישיבות החרדי יש עוד ישיבות רבות וטובות בעלות מוניטין מצוין. הישיבות המוזכרות להלן מעלות מגוון זרמים ושיטות. אלה הן ישיבות גדולות הנמצאות בטווח שבין הישיבות הקטנות לבין הכוללים, המיועדות לבחורים לפני נישואיהם, והן מייצגות את מרכז הכובד של עולם התורה החרדי.

מתכונתה הנוכחית של הישיבה היא ליטאית במקורה. מאז ומעולם שמו הליטאים דגש רב על למדנות ועל העמקה בלימוד. החסידים, לעומת זאת, בחרו בלימוד חסידות ובפיתוח המידות. הישיבות החסידיות פתוחות לכל דורש, אולם הישיבות הליטאיות מעמידות את המועמדים בתחרות רצינית על כל מקום בבית המדרש שלהן, ממש כמו בפקולטות היוקרתיות באוניברסיטאות השונות.

כדי שישיבה תקנה לעצמה שם טוב צריך קודם כל סיעתא דשמיא, מסורת והמון סבלנות. צריך, כמובן, גם צוות מורים מיומן שימשוך תלמידים, שכן כמו כל מוסד אקדמי רמת הלימוד היא חלק מרכזי בעניין. ויש, כמובן, גם שאלה של אופנה. בסופו של דבר המסורת מנצחת.

******

חברון: בלורית מעוצבת לתפארת

שלוש ישיבות ותיקות, ספינות הדגל של עולם הישיבות החרדיות, מתחרות ביניהן על תואר הישיבה החשובה מכולן. בכל זאת, ישיבת חברון הירושלמית ניצבת היום במקום הראשון, לא רק בגלל המתיחות אצל המתחרה הבני-ברקית, פוניבז', אלא גם בזכות עצמה.

מסורת ועבר מפואר הם מרכיב מרכזי בעולם הישיבות החרדי. חברון הוקמה בשנת 1877 בעיר קובנה שבליטא, ובשנותיה הראשונות עמד בראשה הרב משה מרדכי אפשטיין. בשנת 1924 עלתה חברון לארץ והתמקמה בעיר חברון, ומכאן גם שמה. מאורעות תרפ"ט לא פסחו גם על הישיבה הזו, ו-24 תלמידי הישיבה נרצחו במאורעות. אחרי תרפ"ט עברה הישיבה לירושלים, לשכונת גאולה. בשנת 1976 עברה הישיבה למבנה החדש שלה בשכונת גבעת מרדכי, וכיום היא נחשבת לישיבה שמושכת אליה את רוב האליטה הליטאית.

מאז ומעולם נחשבה חברון לישיבה מודרנית יותר. אם תרצו, את ההבדל בין תלמיד חברון לבין תלמיד פוניבז' אפשר למצוא בבלורית ובעיצוב החליפה. תלמיד חברון לא ירשה לעצמו להתלבש ברישול, וסביר להניח שיטפח פוני מעוצב לתפארת. תלמיד פוניבז', מובן מאליו, לא יעלה על דעתו את הדברים הללו.

כיום נחשבת חברון לישיבה שיש בה רמת לימודים גבוהה, ולכזו שקשה מאוד להתקבל אליה. למרות הדימוי המודרני שלה, בשנים האחרונות הפכה חברון לישיבה פחות פתוחה הודות לראש הישיבה הכריזמטי שלה, הרב דוד כהן, ותלמיד שמחפש אווירה פתוחה ומודרנית יתקשה כיום למצוא בה את מקומו.

******

פוניבז': כוח ונדל"ן בשווי מיליונים

סביר להניח, שעד לפני שנתיים איש לא היה מעז להציב את חברון לפני פוניבז', על אף שמאז ומתמיד נחשבו שתי הישיבות לשוות ברמתן. בעולם נחשבה פוניבז' לחשובה מכולן, אלא שהמריבות על ראשות הישיבה קרעו את הישיבה מבפנים ומבחוץ. על אף שהשנה חלה רגיעה בסכסוך המתוקשר, נדמה שפוניבז' איבדה משהו מזוהרה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שבחור חרדי כמעט לא יתלבט בין חברון לבין פוניבז'. הן פשוט לא משדרות על אותו גל.

ישיבת פוניבז' הוקמה בבני-ברקעל ידי הרב שלמה יוסף כהנמן בתחילת שנות ה-40. הישיבה, שבראשית ימיה היו בה שבעה תלמידים, הפכה עם השנים למעוז התורה של הישיבות הליטאיות. בשנת 1969 התמנה בנו של הרב שלמה יוסף, הרב אברהם, ל'נשיא הישיבה'. התפקיד כלל בעיקר את ניהול הישיבה מבחינה אדמיניסטרטיבית. לצידו כיהנו ראשי הישיבה המיתולוגיים - הרב שמואל רוזובסקי, הרב דוד פוברסקי וכמובן הרב אליעזר מנחם שך.

אי שם בשנת 1998 חלה הרב אברהם כהנמן והפסיק לשמש נשיא הישיבה, וכמעט מיד ניטשה מלחמת ירושה על תפקידו. מצד אחד – הבן, הרב אליעזר כהנמן, ומצד שני – החתן, הרב שמואל מרקוביץ', שנשוי לבת ציפי. שני הגיסים, שלא מדברים כבר שנים ארוכות, הפכו תוך זמן קצר לראשי מחנות בתוך הישיבה. למחנהו של כהנמן הצטרפו הרב דב בערל פוברסקי והרב גרשון אדלשטיין. בבסיס המחלוקת עומדת השאלה מי יירש את הישיבה. המאבק הוא אמנם על תפקיד ראש הישיבה, אך הוא כרוך גם בכסף רב ובמאבק על נדל"ן ששוויו מוערך בעשרות מיליוני דולרים. הצדדים הגיעו לדין תורה, הושגה פשרה, והשקט היחסי נשמר עד לפני שנתיים.

הסכסוך פרץ שוב במלוא עוזו על רקע מינוי ראש ישיבה במקום הרב שלמה ברמן שנפטר, והפך למלחמת עולם בין המחנות. הדברים הגיעו לשיא עם הפעלתן של שתי מערכות רישום בישיבה – אחת של מחנה מרקוביץ' ואחת של מחנה כהנמן. בימים אלה נראה שהעניינים שבו למסלולם, פחות או יותר, ובישיבה מדברים על רישום מאסיבי של תלמידים. למרות הכל, פוניבז' היא עדיין ספינת דגל. קצת חבולה, אבל ספינה ללא ספק, וגם היום הלימוד בה לא פוסק אף פעם ומושך מאות רבות של תלמידים.

******

מיר / מיר ברכפלד: "רווקים בלי סיכוי"

עוד ישיבה בעלת עבר מפואר ששום רשימת ישיבות אינה שלמה בלעדיה היא ישיבת מיר בירושלים, אלא שלטענת רבים המיקום הגבוה שלה בעולם הישיבות החרדי הוא דווקא בזכות הסניף הצעיר והחדש יחסית שלה, מיר ברכפלד שנמצא במודיעין עילית.

ישיבת מיר ההיסטורית הוקמה בעיירה הקטנה מיר שבבלארוס. בימים שבין מלחמות העולם היא היתה "הישיבה", וזכתה לכינוי "ישיבת ראשי הישיבות". הסיפור המופלא שלה בימי מלחמת העולם השנייה מוכר וידוע; ראשי הישיבה ברחו מליטא לשנחאי, ומשם הגיעו לארץ והתמקמו בירושלים בשנת 1944. במיר לומדים כיום יותר מ-4,000 תלמידים, וראש הישיבה שלה הוא הרב נתן צבי פינקל.

אחד הדברים שמייחדים את מיר הליטאית, הוא העובדה שהיא משמשת מוקד משיכה לבחורים מבוגרים שטרם מצאו שידוך. הבחורים אפילו הקימו אגודה מאולתרת בשם ארב"ס, ראשי תיבות "ארגון רווקים בלי סיכוי". ראש הישיבה, ששמע על הארגון, החליט לשנות את משמעות ראשי התיבות ל"אין רווק בלי סיכוי".

ברבות השנים הפכה מיר למוקד משיכה גדול לחרדים בני חו"ל. ראשי הישיבה, שחששו מבריחת תלמידים ישראלים, החליטו להקים סניפים של הישיבה. אחד מהם הוקם בשכונת ברכפלד שבמודיעין עילית, ובשבע-שמונה השנים האחרונות היא הפכה לאחד הלהיטים החמים במגזר. בקרב בני הישיבות הליטאים נחשבת עלייתה המטאורית של ברכפלד לסוג של תעלומה שקשה להבין אותה. המלעיזים מטילים את האשמה על "הרשמים". הרשמים הם מי שאחראים למשוך תלמידים לישיבה. הם עוברים בישיבות הקטנות ומנסים לשכנע בחורים להצטרף דווקא לישיבה שלהם. היום מדובר בתופעה נפוצה יחסית, אלא שלדעת אותם מלעיזים ברכפלד היא ממציאת השיטה וכך שכנעה רבים להצטרף אליה.

הסיבה האמיתית, ככל הנראה, מורכבת יותר וקוראים לה הרב פינקל. הרב הישיש חולה בשנים האחרונות, אולם על אף שהמחלה מקשה מאוד על תפקודו הוא ממשיך לקיים אורח חיים מסודר ורגיל. הוא נוסע לדינרים ומעביר שיעורים, מחזק את האימפריה שלו ומשמש אב לתלמידיו. "מדובר במסירות נפש של ממש, דוגמא אישית יוצאת דופן לכל התלמידים", מסביר אברך חרדי את ההצלחה הגדולה של הישיבה.

******

טשעבין: הישיבה של "המנכ"ל של המדינה"

להבדיל משלוש הראשונות, טשעבין הירושלמית היא ישיבה כלל-חסידית, כלומר לומדים בה חסידים מכל הזרמים. הישיבה הוקמה על ידי הרבי מטשעבין, הרב דב וינפלד, שהיה גם חבר מועצת גדולי התורה, ואת מעמדה קנתה בזכות למדנותו המופלגת. אחד התלמידים הראשונים והמוצלחים של הישיבה היה אברום שפירא, שזכה לכינוי "מנכ"ל המדינה".

הרב וינפלד דרש מתלמידיו הרבה מעבר למקובל באותם ימים בישיבות החסידיות, ועד היום משלבת הישיבה בין שיטת הלימוד הליטאית המעמיקה והרצינית יותר לבין הגישה החסידית. לדברי חסידיו, ייחודו של הרבי מטשעבין היה בכך שידע לשלב בין חסידות לבין לימוד תורה.

כיום איבדה הישיבה משהו מזוהרה; לכל חצר חסידית יש היום מוסדות מושקעים, ואם פעם תלמידי ויז'ניץ ובעלז היו ממלאים את טשעבין כיום הם לומדים במוסדות שלהם.

******

פורת יוסף: "לרפואת הנפש אין קופצים רבים"

ישיבת פורת יוסף היא המובילה בעולם התורה החרדי-ספרדי, ובין בוגריה ניתן למצוא שניים מחשובי הרבנים כיום: הראשון לציון הרב עובדיה יוסף והראשון לציון הרב מרדכי אליהו.

את הרעיון להקים ישיבה ספרדית הגה הבן איש חי. לדברי העיתונאית החרדית חנה אפיק, הרעיון נולד על ידי הרב יוסף אברהם שלום שביקש להקים בירושלים בית חולים ובא להתייעץ על כך עם הבן איש חי. בתשובה נענה, כי "לרפואת הגוף יבואו אחרים וידאגו, אך לרפואת הנפש איני רואה שרבים הם הקופצים. לכן איעצך לזנוח את רעיון בית החולים, ולהקים בית מדרש לחכמים שהוא בית מרפא למחלות הנפש היהודית ותריס בפני הפורענות. ואשרי הזוכה להתפלל שם ולעסוק בתורה במדרש הבנוי שם".

הישיבה התמקמה בירושלים העתיקה, מול הכותל המערבי. בשנת 1948, עם כיבוש העיר העתיקה, עברה למשכנה החדש בשכונת גאולה בירושלים. אחרי מלחמת ששת הימים החליטו ראשי הישיבה להמשיך ולהפעיל את הישיבה בגאולה אבל לא לוותר על הישיבה המקורית, והקימו אותה מחדש. כיום פועלות שתי הישיבות בירושלים. הישיבה ברובע היא המפורסמת והנחשבת יותר; לומדים בה כל בני האליטה הספרדית, והיא נחשבת למקפידה יותר בכל ההיבטים. אחד המאפיינים הייחודיים לה הוא שיש בה בני חו"ל רבים שמגיעים מדרום אמריקה ומארה"ב.

*******

תושיה תפרח: פופקורן "בספק לנדאו"

ישיבת תושיה תפרח במושב תפרח שבנגב היא הכוח העולה של הישיבות הליטאיות. הישיבה הוקמה בתחילת שנות ה-80 וקנתה לעצמה מעמד של ישיבה שקשה מאוד להתקבל אליה, המצטיינת בדרישות לימוד גבוהות מאוד ובדקדקנות במצוות. על פי רוב, האברכים המתקבלים לישיבה הם בחורים מבריקים.

המאפיין הבולט של תפרח הוא תלמידיה, הנחשבים מחמירים מאוד. במגזר הליטאי מספרים, ש"מדובר על בחורים בני-ברקים שמדברים כל הזמן על יראת שמים". אחת הדוגמאות לחומר'ס של בחורי תפרח היא ההכשרים. בחור ישיבת תפרח לא יאכל משהו שהוא איננו מאה אחוז בהכשר 'שארית ישראל'. על הכשר הרב לנדאו אין בכלל מה לדבר. בישיבה מספרים, שיום אחד מצאו במטבחון הצמוד לישיבה קערת פופקורן ועליה הכיתוב "בספק לנדאו". המסקנה ברורה: רצוי לא לאכול.

מאפיין בולט אחר הוא שמדובר בישיבה שתלמידיה מעריצים עד בלי גבול את ראש הישיבה שלהם, הרב אביעזר פילץ. בציבור הליטאי יש מי שמגדיר אותם בשל כך "על גבול החסידים". "אצלנו מעריכים מאוד את ראש הישיבה, אבל זה לא מגיע להערצה כזו", מספר אברך שלא לומד בתפרח, "שם עושים הכל בגלל שראש הישיבה אמר. זה ממש קדוש".

******

שפת אמת: ועדת בחינות מיוחדת

ישיבת שפת אמת בשכונת גאולה שבירושלים נחשבת לספינת הדגל של מוסדות גור, אבל בחסידות טורחים להבהיר שכיום אין הבדלים בינה ובין שאר הישיבות של החסידות הגדולה והמובילה בישראל.

הישיבה הוקמה בשנות ה-40 על ידי הרב אברהם מרדכי אלתר, בעל ה'אמרי אמת', שקרא לישיבה על שם ספריו החשובים של אביו. אחד הסממנים שמייחדים אותה הוא העובדה שהאדמו"ר מגור, בעל ה'אמרי אמת', ובנו, ה'פני מנחם', קבורים בחצר הישיבה. הסיבה לכך היא שהאדמו"ר נפטר קצת אחרי מלחמת השחרור. על אף שהיתה לו חלקת קבר בהר הזיתים, מתוקף הנסיבות לא ניתן היה לקבור אותו בהר וקברו אותו בחצר הישיבה. כשנפטר בנו, ה'פני מנחם', החליטו החסידים לקבור אותו בחצר הישיבה ליד אביו בגלל הקשר המיוחד ביניהם.

כשמדברים על ישיבת גור מדברים על שיטה מיוחדת. ההחלטה באיזו ישיבה ילמד כל חסיד לא נתונה בידיו, אלא בידי ועדה מיוחדת. בעבר היה מקובל לסווג את הישיבות לפי סוגי בחורים, אלא שהאדמו"ר הנוכחי החליט שהשיטה אינה טובה וכיום הוועדה מערבבת את כל סוגי הבחורים בכל הישיבות. עוד החלטה שקיבל האדמו"ר הנוכחי היתה להשקיע יותר בלימוד בקיאות על חשבון הלימוד בעיון, מחשש שהתלמידים הפחות טובים יתקשו להשתלב במסגרת הלימודים המעמיקה מדי. זקני החצר לא אהבו את ההחלטה, אבל בגור כמו בגור האדמו"ר החליט וכולם עוברים לביצוע.

תופעה מעניינת נוספת שקשורה לעולם הישיבות של גור היא המבחנים החיצוניים. פעם בחודש נבחנים כל הבחורים על החומר הנלמד. המבחן לא מחובר על ידי ראש הישיבה או מישהו מטעמו, אלא על ידי ועדה המחברת את המבחנים וגם בודקת אותם. התוצאות מועברות אחר כבוד לאדמו"ר, שקורא אותם מדי חודש בכבודו ובעצמו. לדברי פרשנים חרדים, הצורך בוועדה נובע מהחשש שאם הבחינות יהיו נתונות לראשי הישיבות בלבד, הם ייפו את התוצאות כדי להוכיח לאדמו"ר שהישיבה שלו היא המוצלחת ביותר.

*******

אור ישראל: אין כניסה למאחרים

את שמה קנתה ישיבת אור ישראל בזכות המשטר שלה. בעולם הליטאי אין עוד ישיבה שמחמירה כל כך עם תלמידיה. אור ישראל נחשבת, ולא בכדי, לישיבה שמקפידה מאוד על סדר היום של תלמידיה, דבר שמושך בחורים ליטאים רבים להצטרף לשורותיה.

ישיבת אור ישראל הוקמה כישיבה קטנה בשנת 1943 על ידי הרב יעקב ניימן. ב-1982, השנה האחרונה לחייו, כשנחשב ל"זקן ראשי הישיבות", הקים הרב ניימן את הישיבה הגדולה אור ישראל ומינה את הרב יגאל רוזן לראש הישיבה. הישיבה שוכנת ברחוב רוטשילד בפתח-תקווה. לדברי פרנסי הישיבה, היא אמורה לעבור במהלך השנה הקרובה למשכנה החדש בעיר.

כשמדברים על משטר מתכוונים להקפדה על מניינים ולשמירה על סדרים. בחורים שלמדו באור ישראל מספרים ששם לא מתייחסים בסלחנות לכל מיני מחסרים ומאחרים כרוניים למיניהם. בחורים שרוצים שבית המדרש יהיה מלא בתפילת שחרית בשעה שבע בבוקר, באים לאור ישראל. גם בימי שישי ושבת בית המדרש מלא מפה לפה. בדיוק בשל כך בחורים רבים לא שורדים את אור ישראל, ונוטשים לטובת ישיבות מקפידות פחות.

*******

חכמי לובלין: טיש ופתקאות לברכות

ישיבת חכמי לובלין בבני-ברקזוכה למעמדה הרם בעיקר בזכות ראש הישיבה שלה, הרב שמואל הלוי וואזנר, מחשובי הרבנים החרדים ומי שנחשב לפוסק הדור בקרב הציבור החסידי. הישיבה נוסדה אחרי השואה על ידי הרב וואזנר, והיא נקראת על שם ישיבת לובלין שחרבה בשואה ושרבים מבניה נרצחו.

הישיבה היא כלל חסידית. היא מתאפיינת בכך שתלמידיה לומדים בעיון וגם מתמקדים בלימוד הוראה, לכן רבים מפוסקי ההלכה החסידים הם מתלמידיה. למרות גילו המופלג – 93 – עדיין שולט הרב וואזנר בישיבה ביד רמה. הישיבה עצמה מתנהלת בסגנון אדמו"רי. פרשנים חסידים מספרים שלמעשה מדובר בחצר לכל דבר, שהרב וואזנר הוא האדמו"ר שלה. תלמידיו מתייעצים איתו בכל נושא, החל בפרנסה וכלה בבקשת ברכות. כמו כל אדמו"ר, הרב וואזנר מקבל פתקאות וכל ספריו מודפסים. גם טיש הוא עורך בכל ערב שבת וחג. הרב וואזנר עצמו מקובל מאוד בעולם החרדי, על אף שהוא נחשב לאדמו"ר מסאטמר ולמרות התנגדותו עקרונית להצבעה לכנסת.

עד לפני 15 שנה היתה הישיבה גדולה מאוד. אך גם כאן, כמו במקרה של טשעבין, הועמה חשיבותה במקצת בגלל שכל חצר חסידית החלה להקים רשת מוסדות גדולה משל עצמה. למרות זאת, חסידים רבים ישלחו את בניהם לישיבה בגלל המוניטין הטוב שלה.

*****

בית מתתיהו: הבת עולה על האם

שמה של בית מתתיהו הליטאית בבני-ברק נישא כבר שנים רבות. מבין הישיבות החדשות יחסית, היא קנתה לעצמה מעמד של ישיבה מובילה. ראש הישיבה, הרב ברוך ויסבקר, נחשב למעמיק גדול בלימוד ולמי שיודע להקנות לתלמידיו שיטת לימוד מעמיקה ויסודית. הקו שאפיין את הישיבה עד לפני מספר שנים היה קפדני משהו. על הציר פוניבז'-חברון היא היתה קרובה יותר לפוניבז', כלומר: סגורה יותר ושומרת יותר על תלמידיה. בשנים האחרונות נעלם הקו הזה, והישיבה הפכה ליותר חברונית באופייה.

כדי לשמור על השם הטוב, פתחו בבית מתתיהו סניף חדש במושב חמד שליד ראשון-לציון. הסניף החדש המשיך את המסורת הקפדנית, ועד מהרה כל הבחורים הרציניים והקפדניים יותר עברו לשם, כך שרבים בעולם החרדי-ליטאי טוענים שגם כאן ישיבת הבת בחמד עולה על ישיבת האם המקורית בבני-ברק.

תגובות הגולשים:

ישיבות.

אתי -- 27/09/2013

יש בזה משהו נכון. אפילו נכון מאד, אגב, הישיבות שנמנו כאן הן ישיבות מעולות!!

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל