עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
אהבה אינה תחושה, אלא פעולה.
(מערכת)
דפוס התנהגות
מאת: קריסטל
תאריך הכנסה: 31/12/2008

אנחנו חיים איתם בממוצע עשרים שנה,
אנחנו מתעוררים איתם , אוכלים איתם, מדברים איתם,
רבים, צוחקים, קונים, מתחבקים, מתרחקים,
מספרים-לא מספרים להם,

אנחנו הרבה אוהבים אותם, והרבה לא מבינים אותם או לא רוצים להבין, הטעם שלהם קצת מוזר בעינינו-אבל על פי רב נעשה מה שהם עושים בסוף, אנחנו אף פעם לא לומדים מהטעויות שלהם, ותמיד מנסים להוכיח שאנחנו יותר טובים ויותר צודקים-ואנחנו לא.

אנחנו סך הכול רוצים שהם יהיו גאים בנו,
רק לעשות להם נחת,
אנחנו מביטים בהם בזכוכית מגדלת, והם אפילו לא יודעים עד כמה.
אנחנו מכירים אותם ישר והפוך ויודעים להשלים ת'משפטים שלהם,
אנחנו יודעים איך הם יגיבו ואפילו למה.

אנחנו כבר חייבים לעזוב אותם, אבל ברגע הראשון שיזדמן לנו נחזור אליהם ואפילו על ארבע,
אז נתייעץ איתם.
אז נשאל ונחכה בתמימות לתשובותיהם החכמות.
אז נעריך את הריח שבמטבח, ואת הרצפות המבריקות.
אז נבקש מהם מליון טובות, ונשכח לומר תודה...

כאלה אנחנו,
הילדים שלהם.

נשאל את עצמינו, כדי שנכיר את עצמינו טוב יותר:
מהם הדברים שאנחנו יודעים שודאי ניקח איתנו לחיינו החדשים,
שודאי ננחיל לילדינו ושנאמץ בזוגיות שלנו?
מאידך, מהם הדברים מהם הסתייגנו, בהם נשבענו שלא ננהג כמותם?
ההורים שלנו, אחרי הכול הם בני אדם.

והאם בתת מודע שלנו אנחנו מחפשים בבני הזוג שלנו את ההורים שלנו?
האם אני מחפשת בבחור שיושב מולי סממנים שיזכירו לי את אבי, את הגבר הראשון של חיי, את הגבר היחיד שאתן לו להוליך אותי בעיניים עצומות ולבי יהיה שלו וטוב, בטוח ומוגן.

האם אתה בחור, מחפש בבחורה שמולך את האימא הטובה והיקרה שתמיד טיפחה אותך וידעה מה לייעץ ולומר, האם אתה מחפש משהי בוגרת ומסורה כמותה?

-עד כמה יש להורים שלנו השפעה על הבחירות שלנו אפילו בעקיפין?

תגובות הגולשים:

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל