הכלל החשוב ביותר בשידוכים: לעולם אל תגיד "לעולם לא..."
(מערכת)
עשה ותינשא
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 27/12/2008

היכולת לשנות. היכולת לקום ולעשות מעשה. היכולת להתנער מהדימוי שדבק בי, על ידי עצמי או על ידי אחרים. היכולת לבחור, באמת. כל אלה יונקים מפרשת השבוע שלנו.

רבים מהרווקים והרווקות המבוגרים שפגשתי איבדו (לפחות חלקית) את האמונה שהם יכולים לשנות את מה שנראה כ 'גורלם'. אני מכיר אנשים שכבר מתחילים להשלים (בצער רב, יש לומר) עם גורלם. "מה עוד אפשר לעשות שלא עשינו", הם אומרים לעצמם ולסובב אותם.

פרשת בראשית, הפותחת את תורתינו היא יסוד איתן ומוצק הבונה תודעה הפוכה. כולנו גדלנו על מה שמכונה 'הרש"י הראשון'. רש"י המצטט את ר' יצחק השואל שהיה על התורה להתחיל מ "החודש הזה לכם" דהיינו מהמצווה הראשונה בתורה ולא מתיאור מעשה הבריאה שאיננו בעל משמעות הלכתית, והתורה, מניח למעשה רש"י, הינה ספר הלכה. תורה לשון הוראה. הרמב"ן מוסיף עומק וביסוס לשאלתו של רש"י. הוא למעשה אומר כי עצם העיסוק בבריאת העולם (גם אם התורה איננה רק ספר הלכה) הינו עיסוק מיותר. שהרי איננו מבינים דבר וחצי דבר מהסודות העמוקים הללו הנוגעים בתשתית קיומנו. האם יכול ילוד אישה להבין מהו אותו "ויאמר אלוקים יהי....ויהי....?

רש"י והרמב"ן מעניקים לנו את תשובותיהם היסודיות. ודומה שבתוך תשובותיהם מסתתרת תשובה יסודית נוספת. העולם נברא, העולם איננו קדמון, הוא נברא על ידי רצון אלוקי חופשי. יסוד החופש הוטמע בתוך העולם שלנו.
נכון אלוקים עיצב את העולם במספרים, דהיינו בחוקי טבע מהם הוא לא זז. יש פיזיקה וכימיה, גנטיקה וגיאולוגיה, אסטרופיזיקה וביולוגיה. יש אפילו פסיכולוגיה. יש חוקי נפש קשיחים, אותם אין לפרוץ (כביכול) כשם שלא ניתן לשחרר את העולם מכוח הכבידה, ואת הצורך של האדם בחמצן, על מנת להתקיים. אך מעל כל מערכת החוקים הכובלים הללו, ניצב הרצון האלוקי החופשי המעניק לחוקים הללו תוקף וקיום.

"ברוך אתה ה' יוצר המאורות"- אנו מברכים בכל בוקר בשעה שהבריאה חודרת לתודעתנו. ישנם 'מאורות' עם כל חוקי הפיזיקה, אלה שחשפנו ואלה הרבים שעוד לא, אבל מעליהם ניצב 'היוצר'. כשמדובר בחוקי הפיזיקה, מבטאים עשרת המכות וקריעת ים סוף את אמונתנו שהבורא יכול לפרוץ את החוקים ולשנות את המציאות המוכרת לנו.
כשמדובר באדם, יכול האדם לפרוץ את חוקי הפסיכולוגיה. הם ישנם, הם מתפקדים, אך הם ניתנים לפריצה ולשליטה. אין זה מקרה כי בפרשת החופש הגדול- פרשת בראשית. ניתן הצו המוסרי הראשון לאדם ("מכל עץ הדעת ....), ואחר כך ניתנת האחריות לבנם של אדם וחוה - קין. "הלא אם תיטיב – שאת, ואם לא - לפתח חטאת רובץ". אל תיתלה קין, בגורל כביכול המכתיב את צעדיך. אל תאמר, אלוקים לא רצה אותי ולא בחר בי, באופן שרירותי. אלא: "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". קום ופעל, קום עשה, בחר בטוב, גלה אחריות, ותשיג. ישנו 'גורל' במובן מסויים.

כל אחד מאיתנו נולד לסביבה מסוימת, קיבל חינוך מסויים, אישיותו וקווי האופי שלו נוצרו באופן כלשהו. האם כל אלה אינם משפיעים על חייו ועל יכולתו להקים בית? התשובה היא בוודאי שכן. אך לא זו הנקודה.
הנקודה היא שהאדם יכול לשנות את גורלו מן הקצה אל הקצה.
הרב סולוביצ'יק מכנה זאת כך: 'האדם צריך להפוך את הגורל ליעוד'. יפה פרשת בראשית לתחילתה של שנת המעשה. מציידת אותנו פרשת בראשית בתובנה העמוקה שיש לנו את הכוחות לשנות את מה שנראה לנו כגזירת שמיים . קום עשה, בעזרת ה', קום והילחם באותם מחסומים ומגבלות המעכבים וחוסמים אותך לממש את ייעודך. בהצלחה.

תגובות הגולשים:

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל