עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
אם תתבייש תישאר יבש
(מערכת)
המחמאה מעודדת עשייה
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 14/10/2008

כאשר ילד עושה דבר פעוט, אנו משבחים אותו. לתינוק זוחל אנו אומרים בהתלהבות: "אתה כבר רץ". כאשר הוא מביא חפץ אנו אומרים לו "אתה גיבור".
אנו עושים זאת משום שאנו מודעים לכך שהמילים הללו מעודדות אותו ונותנות לו הרגשה טובה. הדבר ברור, באם נשבח אותו על הישגיו הקטנים, הוא ימשיך ויעשה צעדים חיוביים נוספים.

כשם שעידוד עוזר לילד קטן, הוא מסייע לבן הזוג להתגבר על קשייו בחיי המשפחה. בעקבות מילות עידוד ושבח הולך וגדל ביטחונו העצמי לעשיית פעולות שלא פילל שיש ביכולתו לעשותן.

מלות השבח הינן כמיהה של האדם לכבוד - תכונה שכמעט אין אדם המשוחרר ממנה. מפורסמת היא האמרה, שגשמיותו של הזולת היא הרוחניות שלי, ולכן מחובתי לכבדו. הגאווה נובעת במקורה מעצם היות האדם 'צלם אלוקים'. עובדה זו היא הדוחפת אותו לשאיפות גדולות ולראיית עצמו כאישיות ייחודית.

כאשר בן-הזוג חש ששותפו לנישואין מעריך אותו, הוא אינו מעוניין לקלקל דימוי זה. אך כאשר נאמרים ביטויים פוגעים, מאבד ה'מושמץ' כל רצון להשתפר. 'כל מה שאעשה לא ישנה במאומה את הדימוי השלילי שלי', יהרהר בייאוש.
כאשר בעל רגיל להחמיא לרעייתו, עד מהרה היא מגיעה למסקנה ש'בשביל בעל כזה כדאי להתאמץ'. וכן להפך, אם תשבח הרעיה את בעלה, הוא יסיק שהמאמץ כדאי. לעומת זאת, כאשר בני הזוג סבורים שפעולותיו של בן-זוגם הינן מובנות מאליהן, הרצון לעשות למען בן הזוג פוחת והולך.

תגובות הגולשים:

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל