עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
אני חושבת - משמע אני רווקה
(מערכת)
רגשות
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 08/10/2008

אדם בא בברית נישואין כדי למלא צורך נפשי שהטביע בו הבורא. כל אדם שואף לשהות עם אדם קרוב, לקבל ממנו עידוד, יחס חם, וכמובן, 'שיקבל אותי כפי שאני'. בכדי להשיג מטרות אלו מוכן האדם להקים מסגרת משפחתית, מתוך מודעות שמסגרת זו מחייבת ומגבילה.

למרבית הפלא, מתברר שדווקא הגשמת המטרה העיקרית שלמענה באו בני הזוג בברית הנישואין, לוקה בחסר.
בני הזוג מצויים יחדיו שעות רבות, שאיפותיהם למילה טובה או למחמאה וליחס חם אינה מרפה מהם. למרות זאת, אין הם מצליחים להגשים שאיפה זו!

האדם משתוקק שישבחו את הדברים השייכים לו או הקשורים אליו: אב ואם מתרגשים ומאושרים כאשר משבחים את ילדיהם. כל אדם נהנה כאשר אומרים לו שביתו נאה, או שכתב ידו מרשים.

אחת התחושות החזקות ביותר שהאדם זקוק לה היא תחושת הביטחון העצמי. תחושה זו אומרת לו: 'אני מצוי בחברה תומכת ומגינה'. אולם מעשית, סיכויו לקבל מהחברה הסובבת את תחושת ה'ביחד' – קלוש. מסיבה זו, האדם מפתח ציפייה עמוקה לקבל תחושות אלו לפחות מבן זוגו. אולם כאשר גם ממנו הוא אינו מקבל תמיכה זו, אכזבה ממלאת את לבו.
ניתן לקבוע בבירור, משפחה שקיים בה יחס חם והערכה, הקשיים מהדקים את הקשר שבין בני הזוג והופכים אותם לשותפים לגורל.

הצורך בהזדהות רגשית אינו דומה בעוצמתו לשאר צרכי האדם. לא אחת יכולים אנו לשמוע מפי אישה אמירה כאובה: "כל הארמון שהנני מתגוררת בו אינו שווה לי. אילו אך היה בו קורטוב של חמימות", או "מה יצא לי מגדולתו של בעלי, אם אין הוא מתייחס אלי". לעתים ניתן לשמוע גם בעלים האומרים: "הנני מוכן להמיר את ארוחותיי הסדירות והדשנות במעט רגש וחמימות..."

תגובות הגולשים:

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל