עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
כל הנשים נעשות דומות לאימותיהן. וזו הטרגדיה האמיתית
(אוסקר ווילד)
בחינת מועמד לנישואין
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 08/10/2008

כמעט לכל אדם מתברר לאחר נישואיו, שבן זוגו שונה, במעט או בהרבה, מכפי שהכירו לפני נישואיו. לרוב, בן-הזוג מתגלה חיובי פחות מכפי שנראה קודם לכן. מצב זה מוכיח כי הניסיון להכיר את בן-הזוג לפני הנישואין אינו תורם אלא מעט להיכרות אמיתית, גם אם לעתים קדמה לנישואין תקופת היכרות ארוכה וממושכת.

מתברר אפוא, שמערכת ההיכרות האישית אינה תורמת כמעט מאומה להיכרות הדרושה לצורכי נישואין. הדבר הוכח במחקרים רבים. החוקרים שאלו את השאלה הבאה: "אילו ניתנה לך אפשרות חוזרת להינשא, כלום היית בוחר בבן-הזוג שהינך נשוי לו היום?" 57% מהנשאלים השיבו בשלילה. בעלי מקצוע טוענים, שמספר הסבורים שטעו בבחירת בן-הזוג גדול יותר, אלא שהם לא ענו ברוח זו, משום, שלדעתם, לא ברור, שהאלטרנטיבה לבן-זוגם תהיה טובה יותר...

מן הראוי לברר אפוא, מדוע תנאים כה טובים להיכרות, המאפיינים את החברה המערבית, מניבים תוצאה כה מאכזבת? כאשר נשאלו מדוע הם רואים את בן-זוגם באופן שונה מאשר לפני הנישואין, היו תשובותיהם סתמיות למדי: "זה לא אותו דבר", "הוא אינו אותו אדם" או "בן-הזוג לא התנהג לפני הנישואין באופן טבעי".

העובדה שבן-הזוג נראה באופן שונה לאחר הנישואין, אינה נובעת מכך שהתנהגותו השתנתה, אלא משום שלאחר הנישואין נבחנת התנהגותו מזווית ראייה שונה. בתקופה של טרום הנישואין מוקדשת תשומת לב יתרה לתכונות החיוביות. הן מקבלות משקל רב בהרבה, מאשר בתקופה שלאחר הנישואין. ומאידך, התכונות השליליות נראות לפני הנישואין פחות משמעותיות מכפי שהן. ראייה זו נובעת מתכונה אנושית הקרויה 'עיוות פרופורציות'.

כאשר אדם משתוקק לדבר מה, הנתונים החיוביים נראים לו חיוביים מאד, ולעומתם, הנתונים השליליים מתגמדים. כך הם פני הדברים גם במערכת הכרת בן-הזוג. תכונה שלילית מתגמדת באמצעות התחושה – 'זו תכונתם של כל הגברים, או של כל הנשים', 'אוכל לשכנעו לאחר הנישואין להתנהג באופן שונה'. תכונות החסרות לו, נדחות בתירוץ: 'אני שונה מאחרים, אוכל להסתדר עמו, או 'הוא מתנהג אל חבריו באופן בלתי אנושי, אך אלי הוא מתנהג במסירות רבה'.

לאמיתו של דבר, בני זוג כמעט אינם משתנים לאחר עומדם מתחת לחופה. השוני מתמקד רק בצורת הראייה. תכונות שהתלהבנו מהן מאד לפני הנישואין, נראות לנו עתה כתכונות בסיסיות, ותו לא. לעומתן, התכונות השליליות שנראה היה בתחילה שממדיהן מזעריים, נראות עתה עקרוניות וחשובות, עד שמתעורר ספק, אם היה זה מן התבונה להינשא לאותו בן זוג.
עצם הרצון הטבעי להינשא, גורם שתכונותיו של בן הזוג תיראנה טובות יותר מאשר הן במציאות. אין אדם המסוגל לנטרל השפעה זו. והוא מאמין שלאחר הנישואין יצליח לשנותו. לאחר הנישואין קיימת התחושה ש'בן-זוגי שייך לי, ואני רשאי לשנותו', אך לפתע מתגלים קשיים ונוצרת עוינות מעצם הרצון שלא לקבלו כפי שהוא.

אנשים רבים מאמינים, שדווקא הניגודים גורמים שמערכת הקשר תהיה מעניינת יותר. לדעתם מרתק לשוחח עם אדם מעין זה, להאזין לו, שכן מעולם אין משעמם במחיצתו.

אולם יש לקחת בחשבון שיקולים נוספים. תועלתם של הניגודים היא רק לגבי היבטים מסוימים של החיים. אולם לאחר הנישואין ייכנסו בני הזוג למערכת חיים ממושכת ומורכבת שיש בה מטלות רבות. באותן שעות, יקשה מאוד להסתדר עם בן-זוג שדעותיו שונות בתחומים כה רבים.

תגובות הגולשים:

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל