עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
לא לשים בושם!!! אתה גבר לא בחורה
(מערכת)
שידוכים- חסידים/ליטאים
מאת: מערכת
תאריך הכנסה: 17/08/2008

שידוכים בישיבה החסידית:


בישיבות החסידיות, עת מגיע הבחור לפרקו, עומדים לימינו מוסדות החסידות ומושיטים לו עזרה כלכלית בצורת הלוואה ו/או מענק נישואים. בחסידויות שונות (כמו ויז'ניץ) עזרה זו מותנית בסכום גבוה אותו חייב הבחור לגייס במהלך תקופת לימודיו בישיבה לטובת הקרן. ככאלו שתורתם אומנותם לא עומדות ברירות רבות בפני הבחורים, והם מסתובבים בין 'שטיבלאך' שונים ומתדפקים על דלתות הבתים בתקווה להשיג מתת יד נדיבה.

בהיותו בן שמונה עשרה נכנס העלם החסידי לעולם השידוכים (כמאמר המשנה "בן שמונה עשרה לחופה", אבות). הוריו מקבלים את ההצעות, מבררים על המועמדות ומעדכנים אותו רק כשמשהו 'מתחמם'. גם אז הוא לא יספר דבר לחבריו, וכמו ילד טוב הוא יחכה לטלפון מאביו או מאמו שיודיעו לו מתי אביה של המועמדת מעוניין לפגוש בו.

בשלב זה, בדרך כלל, החברים בישיבה כבר מודעים לכך ש'משהו קורה', מהסיבות הבאות: (א) הוריה של המוצעת התקשרו לטלפון הציבורי בישיבה ו'ביררו' על הבחור אצל קורבן מזדמן שהרים את הטלפון. (ב) הבחור עצמו נרגש ולא מרוכז, הוא 'מזנק' בכל פעם שהטלפון מצלצל. (ג) הבחור לבוש 'טוב' (ההורים דואגים להלביש את הבחור היטב, לקראת כניסתו לעולם השידוכים). (ד) הבחור מחפש מקלחת (שכזכור לא פעילה בישיבה חסידית). (ה) הבחור נעלם מ'הסדר' בשעות לא שעות.

לעיתים, נכנס אביה של המועמדת לאולם הישיבה ומבקש לראות את 'התכשיט' המוצע בשעת לימודו. מנהג עתיק זה מהווה כר נרחב לתעלולים מתעלולים שונים כמו הצגת בחור אחר, ובפרט שכרגע האחר נראה כיושב ולומד בעוד שהמבורר שקוע בשינה עמוקה.

כשהשידוך נגמר בשעה טובה ומוצלחת עולים חבריו של החתן ל'וורט' (באידיש "מילה". ובהקשר זה: הסכם. זהו סיכום ראשוני בין הורי הזוג הצעיר על השתתפותם בשידוך הנרקם. בשלב ה"וורט" עדיין לא נעשה "קניין" ולא נכתב שטר "תנאים". הוורט למעשה מקדים את הארוסין).

ה'וורט' נערך לרוב בביתה של הכלה, לאחר טקס מוקדם אצל האדמו"ר. החברים של החתן מגיעים כדי לאחל לו מזל טוב (ולספר לו עד כמה המליצו טוב בעדו וסייעו לסגירת השידוך). ברכת ה"מזל טוב" נאמרת אגב לחיצות ידיים נרגשות אך ללא נשיקות (אצל החסידים לא מקובלות נשיקות בין חברים).

למחרת הוורט, כשיגיע החתן הטרי לישיבה יערכו לו חבריו "סמטוכה".


שידוכים בישיבה הליטאית:


למרות יוצאי דופן בכל מחזור המתארסים להפתעת חבריהם כבר ב"ועד רביעי", הרי שהלגיטימיות לעבור לשלב השידוכים ניתנת רק בשנת הלימודים החמישית בישיבה הגדולה. בשנה זו עובר "הועד" שינוי מבני, ובסיומה חלק גדול מחבריו מאורסים. "עד לועד חמישי" – כך מקובל ברוב מוחלט של הישיבות הליטאיות – "אין מתעסקים בשידוכים".

ירידת גיל הנישואים בחברה החרדית אף גרמה לראשי ישיבות רבים לקבוע איסור מפורש על "התעסקות בשידוכים" קודם לועד חמישי. בישיבת "אור ישראל" בפתח תקוה ובישיבות נוספות, יודע כל בחור כי אם יתארס הוא קודם לשנה זו – יסולק מן הישיבה!

הגישה בישיבות הליטאיות לנושא השידוכים פתוחה בהרבה מזו של הישיבות החסידיות. בעוד שבחסידיות הבחורים כמעט ולא משוחחים בנושא אחד עם השני (לכל היותר ברמה העקרונית או ברמת שמות משפחה של מוצעות בלבד), בליטאיות 'שידוכים' הם בהחלט נושא לשיחה. כמובן שכל ישיבה ורמת הפתיחות (או המודרניות' שלה) שלה. יש שבהן בחורים החוזרים מפגישה יספרו חוויות לחברי החדר ושמות בחורות יהוו נושא לשיחה ולניתוח. באחרות אומנם לא יזכירו שמות של בחורות אך יספרו חוויות.

לאחר האירוסים (וזה המקום לציין שצורת הבירורים, הוורט והתנאים שווה אצל חסידים וליטאים) נפגשים החתן והכלה באופן קבוע ואף יוצאים לקניות משותפות. בישיבות היותר מודרניות יתייעץ החתן עם חבריו אלו מתנות כדאי לקנות ואיפה. בישיבות הסגורות אין זה נושא לשיחה.





תגובות הגולשים:

כותבים נבחרים:

הרב שמחה כהן שליט"א

כל הכותבים:

הצג הכל