עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
אהבה היא כמו כינור: המוזיקה עלולה לעצור מפעם לפעם, אבל המיתרים נשארים לנצח.
(ג'ו)

בדיחות
פדיחות
סאטירה
קריקטורה




פדיחות בפגישות

שקרו באמת!!!


מקדש שם שמים ברבים

בשעה היעודה הם נפגשו. היא הביטה בו וראתה בחור ישיבה שזקנו מגודל וחובש משקפיים.
היא אמרה לו, שצמאה מהדרך, וביקשה לקנות איזו פחית קולה בחנות הראשונה שראו.
"כאן לא!" נזף בה. "אנחנו כמובן לא נסייע ביד עוברי עבירה" הוסיף.

אחרי שסרקו את כל החנויות קומה אחר קומה, ולא מצאו אף אחת בעלת תעודת הכשר, לבסוף מצאו בקומה העליונה חנות שלא הייתה פתוחה בשבת. מזל שהשנה איננה שנת שמיטה, הרהרה הבחורה בליבה.
"כאן אפשר?" שאלה גילה ונענתה בחיוב.

היא קנתה את הקולה וביקשה לשבת לה ליד שולחן פלסטיק שעמד מחוץ לחנות?
"לא. לא. לא. אי אפשר לשבת כאן!" הרעים שלמה בקולו. ה
יא הביטה בו מפוחדת, והוא הרחיב "איסור אבק גזל, מכיוון שהשולחנות שייכים לחנות פיקנסין, ולא לחנות שקנינו ממנה את הקולה."

לאחר טרחה מרובה נמצאו שולחנות מיותמים מכל חנות. "כאן זה בסדר?" שאלה בחשש.
הוא הנהן בראשו לחיוב והם התיישבו, ופתחו את הפחיות.

שלמה התחיל לברך בכוונה מרובה ובקול גדול על הקולה שלו, תוך שהוא מנענע את גופו קדימה ואחורה.
"ב-ר-ו-ך א-ת-ה ה' א-ל-ק-י-נ-ו … ש-ה-כ-ל נ-ה-י-ה ב-ד-ב-ר-ו".

גילה התפללה בליבה שהאדמה תבלע אותה, וניסתה להסתיר עצמה ממבטי העוברים ושבים, שהביטו עליהם בתימהון.
ובכל ליבה התפללה שהפגישה הזו כבר תגמר.

04/10/2008 20:16:45
נוספה ע"י מערכת

לכל הפדיחות