כל זמן שתירצו להטיב זה עם זה- האושר עמכם.
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

המכתב שלא נשלח

ואת שותקת

מאת: קריסטל

2188 גולשים קראו כבר את היצירה.

ואת שותקת 
את מתחתנת היום. כן, זה באמת קרה. את מצאת את אהבת חייך. את מתחתנת חברתי האהובה. חברתי הטובה ביותר, היום את נישאת בראשונה ובאחרונה.היום.

את מדברת עליו, ומספרת סיפורים אל תוך הלילה, את שוקעת במילות אהבה צרופות, במתיקות שפתותייך ניבטת אהבה. את מאוהבת.אני שמחה. בשבילך- הכול.

את מגלגלת את הטבעת מאצבע לאצבע, לא מפסיקה להיזכר ולהזכיר לי את הצעת הנישואים המפוארת שהוא עשה לך, ים כחול ואינסופי חמה לוחשת, רוח לוטפת מבריקה את תלתלייך מעלה מעלה, מתדפקים על עורפך החיוור ולחייך צוחקות. תצחקי ילדתי, מגיע לך. תצחיקי אותי. גם אותי. אבל אני שותקת. בבקשה אל תמשיכי לספר. לא שוב.

עכשיו את ישנה במיטה עמוסת כריות, כמו נסיכה מן האגדות,אני מכסה אותך ומעבירה את אצבעותיי הדקות בשערך, אופס, זלגה דמעה היישר אל אוזנך... האם שמעת אותה...?

לא, את ישנה. את חולמת.

אני יושבת על ריצפת החדר, שתיים בלילה, קושרת לך סרטים של סוכריות לסל ענק מלא בהפתעות קטנות, מרשמלו, והמון אהבה. זכרתי שפעם המורה אמרה שלכל אחד יש מן סל כזה בשמים שלפעמים צריך הרבה תפילות כדי שהוא יתמלא ורק אז יוכלו לשפוך עליך את הברכה שהוא אגר בתוכו, לכן אל תתייאשי מן התפילה! אינך יכולה לדעת אם זו- זו, או הבאה...

בידיים כושלות ורועדות הרמתי את הסל עצמתי עיניים ורוקנתי את תכולתו על ראשי. הי, סוכריות הומטרו עלי כמו מן שמים, גשם מתוק, גשם ברכה. את כזאת נאיבית, כזו ילדה קטנה.

תודי בזה וזהו. מחר את הולכת לבכות. תפסיקי לעשות שטויות. תודי בזה- אני מאשימה את עצמי.

תכירי בכך שמחר כשכולן תחבקנה האחת את השנייה ברגעים של יחד תחת החופה, את תחזיקי חזק בעץ האלון, תדקרי בו בציפורנייך תסמכי עליו בכל כובד גופך וליבך. תודי שאת עדיין אוהבת אותו. שלא נחרוט עליו את שמותינו, אלא שאקלף אותו, חתיכה-חתיכה, לאט לאט...

תודי שהתיפייפת ככה כי רצית להשיג משהו בין השורות. שאת ערב שלם רוקדת על שתי חתונות, שאת מחפשת את המבט שלו לחצי שנייה ודי. שאת רוצה לדעת שהוא יודע שאת יודעת. שאת יודעת שהוא נושא הערב את חברתך הטובה ביותר. שזה שחשבת שיהיה בעלך, "בוגד" בך עם חברוּת של עשר שנים ויותר.

את בחרת לה את הבגדים לפגישה, את ישבת שעות מחכה לטלפון בשובה, הלכת איתה לקנות לו מתנות, ואפילו דיברת עם אימו שעות... ולא ידעת שהגבר שלך- שלה הוא. הוא אהב את השעון, הוא היה המום שקלעת בול לטעם שלו... הוא ליקק את האצבעות כשהגשת לו את העוגה.... הוא השתגע על החידוש שחידשת לו....

הכול בשבילך.

רק באירוסין כשגילית את זה נשמטה מידייך צלחת ארצה. רעדת בכל גופך. רק שבוע שעבר הוא אמר שזה נגמר ועכשיו הוא מאורס לך.לך.לך.לך חברתי.

את רוצה לצעוק ולצרוח. את כועסת.את ממש אדומה. את הורסת את האיפור. משפטים קצרים רצים במוחך: "הכול לטובה"..."זה לא שלך"..."תפרגני.." אבל את לא יכולה להקשיב לעצמך, כי את מזועזעת. את המומה. את קפואה.

הוא לא סיפר לך עלי. גם אני לא אספר. גם אני לא אספר לעולם כמה דמעות מחיתי, גם כאבים בכיתי, כמה גברים דחיתי. רק אותו רציתי. והנה הוא! במרחק נגיעה ממש... רק שאיני הולכת לצידו אלא מאחוריו נושאת בידיי הרועדות את קצות שמלתך הלבנה, רודפת אחר כולם, רצה מפינה לפינה מוודאת שהכול "מתקתק" כמו שצריך, ויודעת, שזה עניין של שעות ספורות עד שגם השעון הביולוגי שלי יקרוס. את שחקנית טובה.את מציגה טוב. אבל בבית, בחדרי-חדרים, את שותקת.

את שותקת כי סוכריות נגמרות.

כי עצים כורתים.

כי שעונים מתקתקים.

כי נחלי דמעות מתייבשים.

כי כאבים תמיד זוכרים.

כי הגבר שלך וחברתך מתחתנים.

מקור: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2545061&whichpage=13&forum_id=17053

תגובות הגולשים:

י יום אחד, זה ישתלם לך

האלי -- 30/06/2010

קשה כל כך לרצות משהו בעוצמה לחלום עליו בלי הפסק, ולצפות במישהו אחר מגשים את החלום. מישהו שלא רצה את זה כל כך, כמו שאת, מישהו שלא יהיה מאושר, כמו שאת יכולת להיות. וזה כואב ובוער ובלתי אפשרי לפעמים. ואם זה באמת היה, כל שאני יכולה לומר לך הוא, שהרגש העז שמצית את כל כולך, יופנה יום אחד כולו, למי שראוי לך. כי מי שמסוגל להרגיש, כמוך- יקבל בתמורה רגשות הדדיים. מגיע לך. מאחלת לך מכל הלב, שבורא עולם, ישמע תפילתך, ויעניק לך שמחת עולם.

הרסת לי ת'בריאות.

האחת -- 09/02/2009

במקרה במקרה, ממש כך נכנסתי לאתר,
ולא האמנתי שאקרא כאן משהו, אבל הניק שלך קרא לי, הייתי חייבת.

ועכשיו אני נפעמת מהעוצמה שבמילים, ונשארת עם כאבי בטן ....

חזק ביותר....

מנגינה בלבן -- 05/02/2009

אני ממש מקווה שהסיפור לא אמיתי ....
אני מיזדהה איתך בכל מילה...
ומקווה שישה לזה סוף יותר מרנין....
ושבקרוב קרוב יזרקו עלייך סלים מלאי סוכריות...ושפע שמימי!!!!

קריסטל77

שמשון -- 04/02/2009

זה אמיתי? כי א"כ זה ממש ממש ממש כואב...
אני מקווה בשבילך שזה לא אמיתי אלא פרי דימיונתך (טוב גם אם זה רק מהדימיון זה גם בעיה שאת מדיימנת כאלו דברים קשים)

בכל אופן, אני מאחל לך רק חיים טובים עם סיפורים טובים.
הלוואי וסיפורים כאלו נקרא רק אצל מ. אמיץ ורחל שור.

בהצלחה בכל, בלי קשר את כותבת מעולה מעולה.
המשיכי כך רק אם אפשר על דברים יותר שמחים.

עוצמתי

winkinsmily -- 04/02/2009

מחכה תמיד לקטעים שלך
את כותבת,ולא רק מספרת,נותנת תחושות
כל כך הרבה פעמים מרגישה שכתבת גם עלי

שהפרק הבא יהיה על דברים שמחים יותר,הרבה יותר שמחים
ותדעי לך שכל שניה של לשמח כלה,דוקא כשכל כך קשה,ממלאת לך שמה למעלה את הסל בדברים הרבה יותר שווים ממרשמלו