עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
הפגישה נערכת בבית המיועדת חשוב היטב על דברך. אוזניים לכותל..לחדר/למטבח
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

סיפור מהחיים

החלטה אמיצה

מאת: Keren_Ohr

2276 גולשים קראו כבר את היצירה.

החלטה אמיצה 
הכול התחיל לפני שבועיים, הציעו לי בחור מסוים ממשפחה טובה, אבל, והאבל הוא ענק, הבחור, חצי יום לומד וחצי יום עובד-מה גם שציינו בהערת אגב שהבחור לא מתכוון ללמוד אחרי החתונה-הוא ייצא ישר לעבוד.
השדכנית אמרה שהיא לא מציעה לצד השני עד שהיא לא תשמע את דעתי ותהיה תשובה חיובית מהוריי.
אני, שעברתי לאחרונה תקופה לא קלה מבחינת שידוכים מצאתי את עצמי לגמגם שאם הבחור הוא יר"ש ובעל מידות טובות אז אני מוכנה!

אחרי הכול זה מה שרחל ראתה (ברבי) עקיבא: בסיס -היא ראתה בו את הפוטנציאל.

אני (לעניות דעתי) מאמינה שבחור שיש לו יר"ש ומידות טובות-אז יש לו פוטנציאל!
נכון, אני לא רחל, ואני לא מסוגלת (ביודעין) להקריב את ההקרבה שהיא עשתה, מה גם שלימוד דיי תלוי באישה מהבחינה של לרומם ולעודד את הבעל ללמוד (ח"ו לא להיות משגיח!!!!!) , מצאתי את עצמי משכנעת את עצמי שאין כל פסול-ובעמ"י יש גם את שבט זבולון, ואולי אני לא ראויה ומסוגלת להחזיק ת"ח וכו' וכו' וכו'

עברתי שבועיים קשים מנשוא-ההתלבטות נגסה בי בכל עוזה....דיברתי עם הוריי וחברות....שוחחתי עם רבש"ע וביקשתי ממנו שיאיר את עיניי באורח מישור....

ובשבת ירד לי האסימון-והכה אותי כבמכת ברק.....

מישהו מציע לי הצעה; הוא יעבוד ואני אקבל את תלוש המשכורת....
ואני מוותרת על ההצעה במחי פה, מוותרת על חיי עולם תמורת חיי שעה?!

נכון, אולי מבחינה כלכלית לימוד תורה דורש הקרבות, אולי מבחינת נוחות אישית גם כאן אני אצטרך לוותר-אבל על העוה"ב שלי, על כל שעות הלימוד האלו שירשמו לזכותי ויתהוו להררי זכויות ...

מה ע(ו)בר עליי?!?!?!

הייתי ממש בושה בעצמי שבכלל חשבתי על הכיוון ומאידך קיבלתי עוצמה שלא חשתי אף פעם-פתאום, נהייתי נחושה בדעתי-אני אנשא לבן תורה, אני רוצה את בעלי בתוך לימוד!!!-וגם אם הוא יצטרך לצאת ולעבוד, זה יהיה במסגרת תורנית בלבד!!!

אני לא יודעת אם יש לי זכות ואם אני ראויה, אבל דבר אחד ברור לי-אל זה אני לא אתפשר!!!




בלב קל ובהחלטה סופית-הורדתי את השידוך מעל הפרק...

אני רוצה לאחל לכולנו (הרווקים והרווקות כאחד) שבע"ה בקרוב נמצא כל אחד ואחת את בן/בת זווגו וניזכה להקים בנין עדי עד-בית של תורה על אדני התורה והמצוות!!!

"שנשמע ונתבשר בשורות טובות, ישועות ונחמות"

מקור: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2562692&whichpage=1&forum_id=17053

תגובות הגולשים:

לתרי זוזי...

ורדית -- 14/10/2009

נא דייק בלשונך: החיים באוהלה של תורה דורשים הקרבה מהאשה י-ו-ת-ר (הרבה יותר) מבעלה. לבעל (אם הוא לומד באמת) יש סיפוק, הנאה וטעם מהלימוד. זה מה שמחזיק אותו גם בימים היפים פחות והקשים יותר. מה אמור להחזיק את האשה ברגעי משבר??? הנחמה שאין עכשיו תקציב לבגד חדש לחג?! שצריך לוותר על עוד משהו כדי לקנות מתנה לבן דוד שמתחתן?! עם כל הכבוד לכל הרווקים האינטלגנטים שבינינו, אינכם יודעים מהי אשה (ואינני באה לערוך הרצאה. כוונתי בתכתובת זו לחלק הכלכלי).
אשה קיבלה בצורה דומיננטית יותר את החלק של יופי ואסתטיקה. אצל גברים זה קצת שונה... בעל יכול להסתפק ב"תלבושת" שחור-לבן, אשה לא!!! (וגם אם הוא מתלבש ב"סטייל" הוא לא יצליח להגיע כ"כ מהר למחירים שהיא מוציאה).
אשה נדרשת לויתורים רבים יותר, ואכן- שכרה בא לה ביושר!!!
ראוי לציין שאם האשה נותנת לבעל את האפשרות ללמוד והוא לא מנצלה, האשה- את שכרה תקבל. אין זה משנה מה הבעל עשה בזמן שאשתו שלחתהו ללימוד!

בתפילה שנזכה להקים בתים של תורה באמע'ס. אמן!

אמן

חוכמה גדולה -- 19/07/2009

בעז"ה גם את תזכי.
ואם כזו שאיפה הוא באמת עתיד לצמוח ולהגיע רחוק.

ובכל זאת

תרי_זוזי -- 13/02/2009

מוכרח לומר שקצת צרם לי המשפט "הוא יעבוד ואני אקבל את תלוש המשכורת". נראה לי שהחיים באוהלה של תורה דורשים הקרבה מהאישה לפחות כמו מבעלה, ואת ה"משכורת" היא מרוויחה ביושר. בשביל להחליט איזה אורח חיים מתאים לך צריך להכיר גם את עצמך וגם את המציאות.