עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
בבית המלון תן למיועדת לבחור את מקום הישיבה. אתה מראה על התחשבות וחוסך ממך את ההתלבטות
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

סיפור מהחיים

שידוכים- שקר החן והבל היופי?

מאת: משתדלת להיות בסדר

3026 גולשים קראו כבר את היצירה.

שידוכים- שקר החן והבל היופי?  
זה התחיל תמים למדיי:
"משתדלת, מה את עושה?", סימסה לי חברה.
"שום דבר מעניין, למה?", החזרתי לה בתמימות.
"אה מעולה, כי גם לי משעמם. אז את באה, שנשתעמם ביחד?", היא ביקשה.
"טוב, אני מתארגנת ויוצאת אליך", השבתי כבר עם מברשת הסומק ביד.

כשהגעתי אליה החלטנו לאפות משהו מעניין, בתקווה שהתוצרת תהיה אכילה ובלתי שרופה דבר שקורה בד"כ רק מחמת הטעות. תוך כדי הבלאגן והקמח וזה שנראיתי כמו יצור שהרג מישהו או לכל הפחות כרה יהלומים באפריקה הגיע אח שלה, ישיביש ממוצע שהחליט להבריז קצת בסוף הזמן לטובת מסלול בדרום עם עוד שלושה חברים. הנ"ל התנחלו להם במטבח עד לרגע שחברה שלי העיפה אותם לסלון באשמת הפרעה וחוסר תועלת (מה שנכון נכון), שם הם המתינו בסבלנות למאפים הטריים והלעיסים משום מה. התקרית הסתיימה ללא נפגעים תודה לקל, עלינו לחדר שלה והשארנו אותם לאכול לבד ולחלוש על הקומה התחתונה.
עד פה הכול טבעי ונורמאלי, בינתיים.
&&&
"משתדלת, את שומעת עכשיו הצעות נכון?", צלצלה אליי החברה שעה אחרי שהלכתי.
"אהממ לא, כאילו בערך, זה כזה תלוי. למה?", התעניינתי, כי תמיד איכשהו מנחיתים עליי את כל הצרות.
"סתם, כי אחד החברים של אחי מאוד מאוד רוצה פגישה", היא ליחששה בטון מתקתק ומחויך.
"מי? ולמה בדיוק?", ניסיתי להבין.
"אני אשלח לך תמונה שלו למייל כדי שתדעי מי זה, אוקי?", היא הסבירה ודקה אחרי זה כבר שלחה.

"דואר נכנס- 1"
הצעת שידוך- תמונה"
"הורד קובץ"
פתחתי את התמונה וישר זיהיתי אותו. מבין שלושת החברים שהיו שם רק באחד מהם לא נתקלתי אף פעם אצלם בבית, היה ברור לי שזה הוא. כשהיינו למעלה שמעתי אותם מדברים שיחה השקפתית, ורק הקול שלו היה חדש לי. דווקא הקול הזה אמר דברים שלא הסכמתי איתם, שגרמו לי להבין שהוא לא מספיק חזק בהשקפה שלו כמו שאני רוצה.

"נו, מה את אומרת?", היא שאלה אחרי שתיקה של כמה שניות.
"אני לא יודעת, נראה לי שלא", השבתי.
"טוב תחשבי על זה", היא ניסתה.
"בסדר, אבל שיידע שרוב הסיכויים שלא", הפטרתי באופן לא ממש מחייב.
&&&
כמה ימים חולפים והיא מצלצלת שוב, כי הוא ממש רוצה. אני אומרת לה שלא נראה לי ושאין לי זמן עכשיו, אז היא מבטיחה ונותנת לי עוד שבוע. היא מנסה שוב כי הוא אמר כבר כמה פעמים שזה חשוב לו, אני מסבירה לה שמבחינתי זה לא למרות שההורים של שנינו כבר מוכנים.
בסוף אמרו לו בשמי שלא והוא שאל למה, שלא אפסול סתם כי יכול להיות שזה מתאים. עמדתי על הגרסא שלי שזה לא מתאים מראש, הוא שוב שאל למה. הסבירו לו ונדמה לי שהוא נפגע, למרות שהוא עדיין לא התייאש והדגיש שהוא לא חושב ככה והוא כן מעוניין.
בינתיים יומיים אף אחד לא לוחץ עליי, הלאה כלום לא בטוח.
&&&
ואז, דווקא אחרי שכבר אמרתי לא והסברתי ברור הרגשתי פספוס והפסד. ניסיתי לרדת לעומק התחושה, להבין מאיפה היא ולמה אני מרגישה אותה. הרי ברור לי שעשיתי החלטה נכונה, הבחור הזה לא מתאים למה שאני רוצה ואין על זה ויכוח בכלל. אז מה מפריע לי, בעצם?
הממצאים שגיליתי די אכזבו אותי והם פשוטים למדיי- הבחור הזה פשוט ניחן ביופי מיוחד ולא מצוי. מילא זו הייתה רק דעה שלי אבל מצטרפת אליה דעתן של עוד 3 חברות, כשאחת מתוכן תמיד מוצאת בכל אחד ואחת סיבה למה הם לא מתקרבים להיות יפים. בקיצור- פה קבור הכלב.

כמו שכבר ציינתי התאכזבתי מעצמי, מאוד. זה מה שכואב לי? שגורם לי לתחושת פספוס? והרי יופי נעלם ולא חיוני בכלל, ק"ו לא כשמדובר בבחור. למה למרות שאני יודעת שהוא לא מתאים לי דווקא החיצוניות שלו משחדת אותי? למה לא העובדה שבעצם הוא בחור חכם ודעתן? עד כמה אני חומרית, ואיפה בדיוק נמצאים הערכים שלי?
לא שזה שינה משהו, הרי את ההחלטות שלי קיבלתי ע"פ השכל והורדתי את ההצעה מהסיבות הנכונות. אבל מפריע לי שזה קיים אפילו במחשבה, ברגש. דווקא יופי מתעתע בי? איזה מן בן אדם אני? או שאולי זה טבעי?

יום מקסים שיהיה לכולנו,
משתדלת :-)

מקור: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1289747

תגובות הגולשים:

כל הכבוד!!!

Bekie -- 01/02/2009

יש לציין בניגוד לסיפור אחר כאן שמה שכן עניין זה רק היופי, אצלך זה דווקא לא כל כך שיחק. אני רק רוצה לומר לך שבדור שלנו עם, שהדבר הכמעט יחיד שמדברים עליו זה יופי חיצוני (מישהי התקשרה אלי לברר על חברה, דיברנו 3 דקות, ו-2 דקות מהשיחה הזאת היתה על איך היא נראית; מה הגובה, צבע עיניים, צבע עור וכו'...), ואת בכל זאת הורדת על השקפות, זה יפה מאוד ואצילי מאוד. אני בטוחה שיבוא לך חתן לפי שאיפותיך. בהצלחה.

כל הכבוד לך..

מתחרדת -- 24/01/2009

"אשת חיל מי ימצא"
אמת, רגשת אותי..
כל הכבוד שבעולם כלכך גשמי וחומרני התגברת על היצר..
יש כח גדול
עשית את הדבר הנכון..

בסך הכל בת אדם

חווה -- 21/01/2009

אין לך שום סיבה להתבייש בזה אלא להתגאות שלמרות היופי הורדת את ההצעה מעל הפרק "לפום צערא אגרא"
זה נורמלי ולגיטימי שהיופי מושך אותנו החוכמה היא לברור בין היופי לאופי, תאמיני לי שכל אחת הייתה מבחינה ביופי המיוחד, אבל כל אחת היתה בוחרת להתמודד איתו בדרך שלה, חלקן באופן מוטעה וחלקן באופן נכון, כמו במקרה שלך לכן תדעי שכל דקה שאת מרגישה פספוס או אכזבה הקב"ה מלמעלה מצרף לך שכר. ישר כוח

גם אני אהבתי.

רותי -- 14/01/2009

תודה רבה, משתדלת... רואים שהשתדלת:)

משתדלת, את הכי טבעית וקבלי ח.ח. על המאמר

אינטואטיבית -- 14/01/2009

קודם כל, תודי. נחמד להיות מחוזרת.
בכלל , אחרי שאתה מוכן להודות בחלקים הפחות נאצלים שלך (ויש לכולם גם לאלה שלא מדברים על זה) אתה יכול להתפנות לחלקים הנאצלים שלך.
אגב, נטיה לאהבת יופי לא בהכרח מסמלת בהמתיות.
יש גישה ואני לא זוכרת מי המקור שלה, שיש לנו יצר אחד. אותו היצר משמש לטוב ומשמש לרע, השאלה לאן אתה לוקח אותו.
קיצר, אחרי הבלה בלבלהבבלה. נהניתי לקרוא. שיקפת.