עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
גהץ את החולצה. אם אתה לא יודע, בקש מאחותך או מאימא שלך.
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

חלומות

הניגון המושלם

מאת: חירות

1728 גולשים קראו כבר את היצירה.

הניגון המושלם 
הניגון המושלם.


לא שווה להתקדם, כשאין מי שמחכה בקו הסיום,
לא שווה להגיע הביתה, כשצריכים לסובב מפתח בשני סיבובים ולחמם משהו, סתם, בלי טעם.
לא שווים החלומות, כשאי אפשר לגעת בקצה שלהם
ולא שווה לתכנן לפחות פעם ביום: 'מה יקרה כש...' ובאותה פעם, לדחות את יום הביצוע- לפחות בעוד שבוע.

ובשביל לא לנשום את הלבד הזה, כמו חמצן שלא נותן אוויר,
אני מדליקה קצת מוזיקה...
בתחילה, משהו שקט, מנסה להרגיע ורק מתסיס.
אז, אני מחפשת משהו קצבי, כזה שיעשה רעש, בחוץ ובעיקר בפנים.

סורקת בעין רשימות השמעה:

מחרוזת ריקוד, מחרוזת שמחה, מחרוזת חתונה...

מסמנת את השלישית והרקע מתמלא בצלילים הנשמעים רק במקום אחד. במקום הזה, שכלת האירוע, אני לא יודעת אם היא עסוקה בכלל בלהקשיב אליהם.. הם מטיילים לה ליד האוזן, כי עכשיו היא מתפללת, עכשיו היא מתחננת, עכשיו, היא מתאחדת.

עם מה ומי שהיה מקביל אליה עד היום. הקווים המקבילים, חוצים כל גבול ואקסיומה...
הם הופכים קרובים, עוד רגע וכבר יש להם נקודת חיבור משותפת.

סליל המחשבות רץ ולפעמים נתפס, יש איזו שריטה, והכוח לחכות כבר הופך מקוטע. אני סופגת את הנזק, משתדלת להצליח להמתין שרשימת ההשמעה הנוכחית, שהקטיעות בה רבות ומשבשות את היכולת להפיק ממנה תועלת כלשהיא, תסתיים.

ואז, יתנגן השיר הבא, בכל הכוח והרצף!

"מהרה ה' אלוקינו... קול ששון וקול שמחה..."

גם בקטע ההוא של הדיסק, יכולות להתהוות פתאום שריטות חדשות, קטנות כאלה... ככה זה, ככול שמשתמשים- שורטים.

אבל לפחות הניגון הבא, מושר אחרי שהמקבילים נפגשו ונקודת המפגש שלהם סומנה בטבעת, בכוס שהפכה רסיסים, בלב שהתכווץ והפך שלם מאי פעם.

בטוח שזה יותר משמח.

שריטות דקות, אין להן משמעות בפני עצמן, יש מולן שניים שילמדו להתגבר עליהם...

כדי שהצלילים הסוחפים, ינגנו עד עולם, בבית נאמן אחד ושמח, בישראל.

תגובות הגולשים: