עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
-אל תטפח/י תקוות שהבחור/ה ת/ישתנה במהלך הנישואים...
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

סיפור בהמשכים (24 פרקים)

זוג או פרד

מאת: azuvat

45613 גולשים קראו כבר את היצירה.

זוג או פרד התנפצות אשליות -1

התנפצות אשליות -1


הכל התחיל כאשר חזרתי ממדריכת כלות באיזשהוא יום רביעי אחד עמוס....


הרגשתי מלאת סיפוק. אני ב"ה מאורסת לבחור טוב ( כך לפחות חשבתי אז... והאמנתי!) ממשפחה טובה (כמה תמימה הייתי...) לאחר שכשנה וחצי הייתי בשידוכים....


לא אשכח את ההצעה הראשונה שלי: הכל היה נראה חלק. אולי הייתי נאיבית מידי או תמימה... (במיוחד שלבחור עצמו וגם לי - זו היתה הפגישה הראשונה... והוא גם רצה מאוד להתחתן לפני גיל 20 כדי שלא 'תיפחנה עצמותיו'...שילוב קטלני במיוחד...).


לאחר שסיכמנו בינינו הכל- הוחלט שההורים יסגרו ביניהם.... בבית שלנו. הפגישה נקבעה ל9:30.


אני כבר הייתי לבושה בגד שבת חגיגי ו'מפונפנת' כראוי...והם עוד לא הגיעו.מידי פעם נעמדתי על יד המראה, מסדרת שוב ושוב קווצת שיער סוררת.. מביטה איך אני נראית... והזמן עדיין לא הראה על נכונותם להגיע...


היתה לי הרגשה רעה... ואני טובה. ואפילו מאוד. בהרגשות.


אמא שלי כבר הספיקה ליצור קשר עם השדכנית (אולי אנחנו טעינו(?) בשעה... מי יודע?)..... אולם - הם עדיין לא הגיעו.


הם איחרו בשעה. שעה שלמה.


נכנסתי עם אחיותי אל חדר סגור... עומדות ... לא עומדות... קוראות תהילים ובעיקר - מנסות להקשיב ולהבין מה מתרחש שם.....


לאחר כחצי שעה - הם כבר קראו לי...... ניגשתי לסלון בצעדים מדודים של כלה עם לב רוגש... הסלון היה מואר באור יקרות... ו'חמותי'(?) לעתיד הביטה בי מכף רגל ועד ראש ואמרה: שלום!


ושוב, לאחר שהתישבתי... הביטה בי מכף רגל ועד ראש ושאלה: מה שלומך?... ושוב... מיותר לציין ש'נהנתי' מאוד מהסקירה הזו..... הרגשתי נורא: איך היא לא מתביישת? מצד שני - נזכרתי שזו בעצם ההוכחה לכך שהיא שויגער במלוא מובן המילה.


אח"כ שלחו אותי שוב לחדר. ולספקות.


ופתאום - היה נשמע כאילו הכל נגמר.


לא היו עוד ויכוחים השתרר שם שקט מקפיא.


אז הבנתי כי ההורים לא הסתדרו ביניהם והרגשתי שחרב עלי העולם. לא ידעתי שתמיד יכול להיות גרוע יותר.... (ו... תמיד יכול להיות גם טוב יותר...).


ניסו להסביר לי שטוב שלא נפלתי אצלם ככלה.... ושההורים שם (למרות חזותם) - הם בעצם ניסו לרמות יותר מידי....


כל זה קרה לפני פסח... פסח של ה'ברכת החמה'....


וכשצלילי השיר של "רק תפילה אשא... שהשמש תבוא אלי..." התנגנו - הזדהיתי עם כל מילה שלו. שגם השמש שלי תתחיל כבר לזרוח...


 

מקור: azuvat@walla.com

(מתוך 24 פרקים)

תגובות הגולשים:

unknown -- 22/01/2015

פשוט מדהים!
לפי הסיפור בעלך זכה במישהי מיוחדת . פשוט אין עליך!
אני גם עברתי משהו דומה (רק שלי פשוט ביום בהיר הודיעו שלא! פשוט לא רוצים! בלי למה, בלי מה, פשוט חתכו בלי הודעה מוקדמת אפילו לריב לא הספקתי!!!! אבל עזבי לא כדאי שאני אזכר ואבכה שוב...)ממש חיזקתי אותי אז תודה לך.

אין עלייך!

יונית -- 18/12/2013

הסיפור שלך היה מרגש ביותר!
בתור אחת שעברה זאת גם ועדיין מחכה לשלה האמיתי...
חיזקת אותי מאוד
ונתת לנו תיקווה


מה לא מעלים..????

shani -- 16/09/2012

את צריכה לקבל תמלוגים על כמות הצפייה...!!!ומזל טוב לך!!שמחה לשמוע..!

ציקבערית! את דמות מענינת....

azuvat -- 06/09/2012

אגב,
דווקא התחלתי ספור מענין חדש... משום מה לא רצו להעלות אותו..... צנזורה וכל זה... (דווקא לא היה שם שום דבר בעייתי... רק שלפי ההתחלה היה נדמה לי שנראה להם שהכוון מוביל למקום מסוים מאוד.....

תודה שחזרת אלינו!!!!

ציקבערית -- 03/09/2012

מחכים לסיפור הבא!!!!!!

מדהים ומרגש כאחד!

shani -- 18/07/2012

איזה עוצמות של תובנה ואפשרות להוריד את הרגש לכתב,מה אומר ומה אדבר????בכיתי איתך..שמחתי איתך,הרגשתי ממש שם,חווה יחד איתך את הכל,גם את הנזילה ההיא באמצע הקיץ..ברחתי מעצמי ואז הבנתי שאני בוכה ומתרגשת..אבל את יודעת מה הכי חשוב?שממש התחזקתי..!!!וזה כמובן בזכותך..כל כך שמחתי שהסיפור הזה נגמר באושר..מאחלת לך המון בהצלחה בהמשך!!!ורק טוב!!!

שרי 4! (טוב שלא תמי 4....)

azuvat -- 18/08/2011

יש לך ספק?!
הסוף של הסיפור שלך יהיה יותר טוב ממה שאת חולמת שיהיה.... רק שעכשיו את עדיין לא רואה עד כמה....
תאמיני! הסבלנות מ ש ת ל מ ת !
ת'אמת?
שקצת חששתי לכתוב את הסיפור... פחדתי להיכנס אליו שוב...למרות שאני כבר נשואה כמה חודשים כבר.... ככה זה: הלב - עדיין פועם ומרגיש....אבל - כשאני רואה עד כמה הסיפור עודד וחיזק כאלו שעברו את מינהרת הכאב הזו - אני מאושרת ושלמה עם ההחלטה!!!! היה שווה להקריב בשבילכם את רגעי הכאב שחוויתי שוב, כמו אז....
תירצי להתכתב איתי? כתובת המייל שלי מופיעה מעל המשפט: הוסף תגובה....
שבת שלום!!!

סבהסז

NHAE222 -- 16/08/2011

מקסים. יופי של יצירה

שרי 4 -- 11/08/2011

כאחת שעברה אותו תהליך כמעט בדיוק, קראתי אותו עם דמעות בעיניים. מקווה שגם סוף הסיפור שלי יהיה ככה טוב...

איזה סיפור מדהים

שפויה -- 07/08/2011

מאד מאד התחברתי, אגב את ממש אומנית בכתיבה הצלחת כאילו לחזור אחורה ולתאר בדיוק מה היה, אגב זה מאד מעודד, במיוחד כשכל החברות מסביב מנסות להראות כאילו הכל ממש הלך בקלות, ומשאירות את כל השאר כאילו הם תקועות.
זה יפה לאמר שזה לא תמיד הולך בקלות(לרב לא הולך בקלות) וצריך להודות על מה שיש.

לheppy -

azuvat -- 31/07/2011

היה שווה מאוד.... לפעמים מגלים את גודל הזכייה - רק לאחר שמשווים אותה עם מה שעמדו באמת לקבל...
רק מה.... שכשעדיין העתיד מעורפל - קשה מאוד לקוות ולחייך...תודה!

את גיבורה!

heppy -- 28/07/2011

הורדת לי דמעות במהלך הקריאה..
ברור לי שעכשיו את מודה להקב"ה על מה שעברת, אין כמו הדברים האלו לפתוח את הלב באמת ולהביא לדרגת רגישות שלא היית מגיעה אליה אם לא היית עוברת את כל זה.
מעריצה את הכח שלך להלחם ולהמשיך לקוות למרות כל מה שעברת!
בסוף היה שווה, אה?

יפה מאוד!!

ללא_שם -- 27/07/2011

כתיבה מרגשת, הכי אהבתי את הפרק שמתאר את היום שהיה צריך להיום יום החתונה, כ"כ עצוב..
תודה רבה רבה על הסיפור!!

ואואוואווא

ציקבערית -- 21/07/2011

בכלל לא ידעתי שיש כאן סיפור חדש!!!!!
חבל!!!
תשאלי את כולן, אני ה--מגיבה לסיפורים.
חבל :(

בכולופן,
סיפור מרגש, מחזק מאד!!!!
אני שמחה שכבר עברת את זה,
ולא מאחלת לאף אחד לעבור את מה שאת עברת!!!!

הרבה אושר וחיים טובים.

חמוד

יעלושש -- 21/07/2011

הכתיבה לא ממש רציפה אבל הרגש שיש בה המון עושה את קצת משו...

Azuvat

פנטזיה -- 17/07/2011

קראתי ברצף את כל הסיפור כמעט בלי נשימה
יש לך כתיבה מדהימה מרגשת!!!!!!
תמשכי לכתוב לנו עוד...תודה!

וואהו!!

באותה סירה -- 14/07/2011

איזה שיר עוצמתי. רק מי שחווה יוכל לרדת לעטמקו! שלא נתנסה..

חלומות!!!

azuvat -- 13/07/2011

ההתנצלות התקבלה.גם אני עוקצת בלי לחשוב....

ברחה לי התגובה באמצע...

חלומות -- 12/07/2011

קבלי את התנצלותי...לא התכונתי לפגוע\ואפילו לא חשבתי שזה באמת יצא כזה עוקץ....אבל באמת שסה"כ לא הבנתי מזה ההצעה הראשונה שבסוף חזרת אליה...?!(או משו כה שכתבת בסגנון...)

טוב אני באמת מבקשת סליחה

חלומות -- 12/07/2011

חלומות!

azuvat -- 12/07/2011

חלומות, הגזמת לגמרי! טוב. אם היית מכירה אותי.... כנראה שמצאת חן בעיני לכן התחילה ביננו עונת העקיצות....

את כותבת מקסים!

רוזליטה -- 12/07/2011

רואים שאת חכמה ורגישה

מחכה להמשך..

תאמת....

חלומות -- 12/07/2011

אין סיפור שמתחיל מהאמצע! יש סיפור שמתחילים לספר אותו מהאמצע....וסה"כ לא הבנתי את השתלשלות העיניים ובאמת נס שהנישואים שינו אותך ואת העוקצנות והצינות שבהן ניחנת...אחרת אני מקווה בשבילך שהסיפור לא היה מתחיל שוב מ-ההתחלה!

ל - "חלומות" -

azuvat -- 11/07/2011

שמעת פעם על סיפורים שמתחילים מה'אמצע'?

הזדהיתי מאד

באותה סירה -- 11/07/2011

הסיפור שלך דיבר אלי מאד. זה עשה לי הרגשה טובה לדעת שזה נורמלי, ובעיקר- שאחריכל זה מגיעים בע"ה אל הנכון. וגם אם לפעמים יש אשליה שהגענו אל הנכון- זו רק אשליה. תודה רבה ששיתפת בסיפורך.

אני קצת מבולבלת....אפשר הסבר?

חלומות -- 10/07/2011

בפרק הראשון כתוב שכמעט היה ווארט ואז התארסת ובוטל השידוך ואז....?

את כותבת מהמם!

יודבתית -- 07/07/2011

ממש ריגשת אותי...אני יכולה ממש לחוש את הכאב שלך!!!

ל"חצי - בשידוכים": זהו סיפור החיים שלי.

azuvat -- 06/07/2011

אני לא יכולה לחטוא לאמת ולתאר אותו אחרת. אבל אחרי הכל -זו ההוכחה שהמציאות עולה על כל ד מ י ו ן ...

התחלה יפה

חצי בשידוכים -- 06/07/2011

תעשי לנו מענין!! :)

הרבה הצלחה!

יודית -- 05/07/2011

כתוב יפה!

מתי יש המשך?

יודבתית -- 01/07/2011

מחכה...

שתיתי מים....

azuvat -- 29/06/2011

ואם באמת הייתי נפגעת - הייתי עונה לך: דם זה לא מים....אחחחח!יש לך נס שהנישואים קצת שינו אותי ואת העוקצנות והציניות שבהם ניחנתי...

לסימלי

rrrr -- 29/06/2011

אם תקראי שוב תביני שהוא לא מבולבל בכלל...ואם את צריכה הסבר נעזור לך

תגידי מה שתית לפני שכתבת

סימלי -- 28/06/2011

מבולבל לחלוטין

המון בהצלחה!

יודבתית -- 26/06/2011

נראה מעניין וכתוב יפה...מצפה להמשך :-)

שמת לב שזו היתה רק ההתחלה?

azuvat -- 26/06/2011

אח"כ חזרתי להצעה הראשונה שלי.... תודה על אות החיים הראשון שקיבלתי....נחזיר בשמחות?

כתוב יפה מאד..

מורה בדימוס -- 23/06/2011

רק- היא כבר חזרה מהמדריכת כלות? והיא כבר מאורסת וההורים לא נפגשו? לא כ"כ הבנתי..