כאשר הנך מוריד את המיועדת בביתה, צא מהמכונית והיפרד כראוי!
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

שירה

חופת האביב

מאת: גימס בלונד

1775 גולשים קראו כבר את היצירה.

חופת האביב 
(מקרא- אהובה = אביב. פרחי האהבה = שזיף)

בערוב יום, פרחי שזיפים,
נושרים על כינורי.

יצאתי ללקט באבי הנחל,
והפרחים התעוני מדרכי.

עם בוא האביב, מסלסל הזמיר בקולו,
עת ישיק ראשו וזנבו, אל ראשי קני הבמבוק.

האביב מזהיר בשלגים. דמעות האביב הקפואות,
נמסו. תאמרי, כי אין ליבך נתון לי. אולי.

עדיין, אבל האמנם לא תבואי לחזות בעץ ההדר בחצרי,
שנתכסה פרחים?
העבר אינו כי אם בדותא!

פרחי האביבים שיחלפו,
לבטח יתנו המה בשמם, מחר.

הלכתי לשדה האביב, לקטוף סיגליות,
שבה את לבי השדה, ולנתי בו כל הלילה.

חרש, חרש, ירד המלקוש.
דמעות הפרידה, על האביב,
שקמל.

מתי יחלוף הליל, והבוקר יגיה אורו?

נכסף אני לראות בפרחי השזיפים,
המתפזרים ממגע כנפי הזמיר,
המדלג מעץ לעץ.

עתה, כשפרחי השזיפים עתידים לשוט מחר על פני ייני,
מה לי ולפרחים הנושרים מהעצים.

הנה יום בא, והאביב החדש בכנפיו.

לכולם.

תגובות הגולשים: