עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
האהבה היא רעידת אדמה פרטית.
(שירה)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

המכתב שלא נשלח

חתונה עצובה...

מאת: הכל לטובה770

2684 גולשים קראו כבר את היצירה.

חתונה עצובה... 
חתונה...

לכולם המילה הזאת מזכירה שמחה, ריקודים, אושר...
רק לך זה אומר כאב, עצב, בכי, ובעצם מה לא?

הכל חוץ משמחה...

ודווקא היום את הכי שונאת את המילה הזאת..
אולי בעצם זה לא המילה אלא מה שקורה בחתונה עצמה...

הוא מתחתן!!!

ולא!זה לא את שעומדת לידו. זה לא את שמקודשת לו, זה לא את שמתחתנת!!

זו מישהי אחרת...

מישהי אולי יותר מוצלחת... מישהי שזכתה בו..

השעה כבר 7 בערב...

החופה מתחילה ובמקום להיות שם עם כולם ולהתרגש את יושבת בבית ובוכה..
הדמעות לא מהתרגשות אלא מכאב... מצער...

הוא שם לידה מתרגש ומתחיל פרק חדש בחיים שלו, משאיר אותך מאחור
ואת מנסה להיתפס ברכבת שלו... היא נוסעת מהר מידי ואת נופלת..

הרכבת שלו נוסעת מהר מידי בשבילך..
יש לה תחנה אחרת לעצור בה..

לתחנה שלה!

את התחנה שלך מזמן הוא עבר אבל את לא מסוגלת לוותר...
את עדיין רוצה שהוא יחזור לתחנה שלך..

והיום הוא נעצר...
לא בתחנה שלך אלא בתחנה אחרת....
ואת כאן בוכה בתחנה שלך לבד...

את לא מבינה..
לא מבינה למה התחנה שלך ריקה..

כי אולי מאז שהרכבת שלו עזבה את לא מכניסה שום רכבת לתחנה שלך?
מפחדת להפגע שוב, מפחדת לבכות, מפחדת שגם הרכבת שלו תעזוב בסוף...
בעצם רק בגלל הפחד את לא מכניסה אפחד..

אבל את רוצה..
את רק לא מסוגלת..

היום החתונה שלו..
היום הוא מתחתן!!!

איפה את?

כאן בוכה... רחוקה כ"כ מהאולם החמים והשמח..
את יושבת בבית הקר והעצוב..
רק דמעות יש לך..

הוא שם.

איתה.

הוא רק לא יודע שאת כאן עדיין מחכה לרכבת שלו...

אבל אסור לך..
אסור לך לחשוב עליו אפילו...

את מנסה לשכוח..
איך שוכחים?

החתונה שלו..

נושא עצוב מידי כדי לכתוב עליו..

מכתב טיפשי מידי...

רק הכאב כאן..

והדמעות מלוות את הכאב כמו שההורים מלווים את החתן לחופה...
ההבדל היחיד שהם בוכים מהתרגשות ואת בוכה מכאב..

את שוב פעם בורחת..
לא רוצה להתמודד...

הולכת ליד הים ושופכת לשם את כל הדמעות שלך..

יש לך הרגשה שהים גדול רק מכל הדמעות ששפכת פה..

את בוכה...
מסתכלת על הגלים..
ונרגעת איתם לאט לאט..

נכון הוא מתחתן אבל אם רק תביטי באופק את תראי עשן של רכבת שמתקרבת לתחנה שלך..

את רק צריכה לבוא לקרתה..
להכין הכל לבואה..

והנה יבוא האחד שלך ויעצור בתחנה שלך וישאר שם לנצח..

אז מה אם הוא יתחתן?

תגובות הגולשים:

מורה בדימוס....

הכל לטובה770 -- 03/08/2011

קודם כל תנסי כמה שיותר להתרחק מזה, שזה לא יקרה לך כי זה כואב!!! ואם את כבר עמוק בתוך זה אז שתדעי שאם עם המון רצון ועם המון כח את יכולה לעבור את זה...הכל תלוי בך!!! אם את מחליטה להתמודד את גם תצליחי....ואם את צריכה עזרה במשהו אני פה תמיד!!!...בהצלחה לך...

כתיבה מעולה ונגעת ללב..

מורה בדימוס -- 05/05/2011

אני חושבת שאני הולכת לעבור את מה שאת עברת.. ו.. יש קושי. הוא קייים. רק- איך מתמודדים???

תודה..

הכל לטובה770 -- 25/03/2011

באמת רק מי שעובר דברים כואבים יכול לכתוב...אבל לא כל מה שאני כותבת עבר לי...הרבה דברים עברו לאנשים שקרובים לי ואני כותבת במקומם....
ובעז"ה שהרכבת של כל אחד יגיע בזמן ישיאר שם לנצח בלי כאב...

וואו...

יודית -- 03/03/2011

אין מילים...
כל כך עצוב, כל כך מרגש ועם זאת כל כך יפה...
בעזרת ה' בקרוב, בקרוב לא תראי רק את העשן אלא את הרכבת עצמה, בגודל טבעי!

רק מי שחווה

חאללי -- 03/03/2011

רק מי שחווה על בשרו יכול לכתוב שיר כה נוגע,

רק מי שחווה, יכול להזדהות עם כל הלב, ולדמוע

ולרצות עם כל הנשמה, ולא להתנחם