עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
אהבה היא הרצוי. הנישואין הם המצוי.
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

קטע

ספסל עזוב

מאת: שואפת

2023 גולשים קראו כבר את היצירה.

ספסל עזוב 
וזה יער גדול ושחור
ושמיים אפורים
ואני לבד שם
על ספסל ישן.

רק מנורת ניאון
וכלבלב שכוח
ואי אילו עננים
ודמות אפורה שמשתקפת במים.

ואני פותחת קופסאות מהעבר
וזורקת בצד את כל התמימות
נשארת
עם הכאב המר הזה
חסר המתיקות.

ובתוך ים ענק
שהזוהר בו מתרבה ומקיף אותי
במעגל
אני עומדת מולו
רק עומדת מולו
רוצה לטעום
לגעת..

רק לגעת..

אבל הוא לא מגיע אלי.

וכשהשמש מחייכת מעל גגות הבניינים,
אני אורזת תיק
והולכת לי
רחוק.

כי אני לא יכולה לדמיין יותר.

תגובות הגולשים:

לשואפת(הל' בפתח)

מ.רותם -- 01/07/2010

קטע טוב,
אבל לא צריך להגות את הראש בדמיונות שמימיים כ''כ
הדבר לא מביא את הגואל.

עוזבת-בצער

נשמה -- 28/06/2010

הסבר תוכלו למצוא בסוף התגובות לשיר שלי-בשיר שלא רציתי לכתוב

צוללת -- 24/06/2010

כמו תמיד מקסימה ונוגעת, מדי עמוק, מדי מדויק.
ואת לא צריכה לדמין יותר.


"הלילות ארוכים בלי לדעת למה בורחת ואין רודף.

עד מחר
עוד מעט
ילד רץ אלייך
מחבק אותך"
(אביתר בנאי)

שואפת

לי. -- 24/06/2010

בשיר, חמשיר (או איך שתקראי לזה...) הבא
את כותבת לנו משו שמח... מספיק עם הדיכאון הזה...

ממממ,מענין

נשמה -- 23/06/2010

יפה...

מנגינה בלבן -- 23/06/2010

שואפת....
כתיבה מעניינת ביותר...
תמשיכי...אהבתי מאוווד.