עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
את לא צריכה להתנצל שאת לא במיטבך היום. גם במיטבך את לא נראית משהו...
(מערכת)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

סיפור קצר (2 פרקים)

בכל יום שיבוא

מאת: ד. אלימלך

5665 גולשים קראו כבר את היצירה.

בכל יום שיבוא חלק א'

חלק א'

היא עמדה מצומקת מתחת לגגון, מכורבלת במעיל הרוח, נושפת על הכפפות האופנתיות שלבשה. פחדה להוציא מראה ולהביט בפן שנהרס, באיפור שאולי נשטף.

מי זה עושה פגישות בגשם? שיבוא כבר הקיץ, שיבוא. ידיה נסגרו על התיק הקטן. שתבוא כבר המונית, שתבוא---

בת 20 וקצת, בשלב לא מוכר בחיים, רעוע משהו. תקופה שאיש לא הכין אותה לקראתה, שאיש לא יותר מדי דיבר עליה. יש בית ספר, תיכון וסמינר, אחרי זה מתחתנים ומחפשים עבודה. גם ההרצאות כמעט תמיד לקראת הבית, בית של תורה. אבל מה עושים עד שמתחתנים? מחפשים. מחכים. טוב. שיבוא כבר החתן, שיבוא.
או ממלא המקום.

והנה הוא בא לקראתה, גבוה, מחויך, נוטף. נזכרת בפגישה הקודמת שלהם. בהלם.
נתנאל? שרית? כן, זה הם. אז למה זה נראה שכל כך לא...

כיפת עור היתה לו, קטנה. והיא בחליפה מחויטת. הוא שופע ביטחון עצמי, היא מהוססת, ולא לכבוד הפגישה הראשונה. לשונה חדה וקטלנית, עיניה מצומצמות. לשונו רכה ועיניו טובות. היא הגיעה לקצה כתפו, ושניהם גילו אקרובטיות מסוימת בשביל להפגיש את 4 העיניים אלו באלו.

"ויסנשטרן"?
"מורגנשטרן?"

הנהוניה אבודים, הנהוניו משועשעים.
"אז..."
"אז..."

התחילו לפסוע, ספק לכיוון תחנת המוניות, ספק לכיוון הגן הסמוך.

"עיקרון המשפחות הדומות, מה?"

נשאה אליו עיניים תמהות, מאשרות, מצטרפות לצחוקו. כן, ככה זה כשהמשפחה שלך משתייכת לתחום אפור ולא שכיח, וכל כך רוצים משפחה שתתאים למשפחה, ושוכחים לחפש בחור שיתאים לבחורה...

"שמענו שיש לך מידות טובות והנהגות מופלגות בכבוד הזולת" אמרה כמתגוננת.

ביררתי עליך, ידעתי לאן אני נכנסת.

"שמענו שאת מדריכה נערצת, צנועה"

וזה כבר נהיה אתגר, תחרות, מלחמה.

"שמענו שאתה נבון וראשך יצירתי"
"שמענו שאת חריפה ומהירת מחשבה"
"שמענו שכולם חברים שלך"
"שמענו שמי שחברה שלך זכתה בידידת אמת"
"שמענו שאת הבת של..."
"שמענו שאתה התלמיד של..."
"שמענו-"
"- על המשפחה"

וביחד:

"רק דברים טובים!"

מתנשפים ומחייכים התיישבו על ספסל מחוץ לגן. הכול עדיין פתוח.

"אז..."
"אז..."

"אז מה ההורים שלי עושים?"

אה, הוא בוחן אותי?

"אביך שף ואימך מרצה לביו-טכנולוגיה". ירתה. "ושלי?"

"לא התעניינתי". התנצל. "אני פחות, אני... מאמין בבירורים, אבל עד היום לא ראיתי השלכות גדולות שיצאו ממקצוע ההורים על התנהגות ביתם. אולי על תחומי העניין שלה, ועם זה אני יכול להסתדר".

"כן שמענו על יכולותיך הכבירות לפתח שיחה".

"עוד פעם שמענו?"

שקט.

"אז אולי תאמר לי מה לא שמענו?"

דומה שזה הרגע שהעניינים יצאו משליטה.

"שאני הולך בלי מגבעת"

"שהפרט מעולם לא היה חשוב לי"

"שחזרתי מחודש בדרום אמריקה"

"שאני מנהל פורום באינטרנט".

"שאני לא רוצה לרצות לעזוב את הישיבה"

"שזה נגע לליבי, המשפט האחרון." בלעה את רוקה. "ששמעתי".

ועוד כמה חצאי שעות על אותו ספסל מחוץ לגן, וחזרו בשעה לא מוקדמת ולא מאוחרת.

ובדרך הביתה, שלא תיגמר, שלא תיגמר, תוהה איך להציג את הדברים.

לא מורידים אצלנו אחרי פגישה ראשונה, אף פעם! וגם לא רוצה לרמוז על שטחיות בבירורים.

והם מקדמים את פניה מאושרים: "הבחור רוצה עוד פגישה. על איזה יום סוגרים?"...
(מתוך 2 פרקים)

תגובות הגולשים:

מרגש עד דמעות........

azuvat -- 07/08/2012

כל מילה בסלע. עוצמה שיש רק בעם שלנו..........
גאה להיות חלק ממנו!!!

אהבתי

ירושלמית אחת -- 17/06/2010

אבל חבל, היה עדיף לגמור את הסיפור כמה שורות קודם (בסוף המכתב) ולא לקלקל את כל העוצמה של הרעיון...

היה יפה מאד...אבל זהו???

חלומות -- 14/06/2010

חבל, היה נשמע יפה...):

וואו!!!

אמממ.. -- 10/06/2010

השאיר אותי משותקת לכמה רגעים!
יפהפה! אין מילים!

ממש ממש אהבתי!!

תפילה_לעני -- 09/06/2010

סגנון ממש לא חרוש.
אהבתי מאוד את הסגנון. כאילו כתוב מלמעלה..
תודה על השיתוף!

לא הבנתי כלום!

meitool -- 09/06/2010

איך קפצתם מאמצע פגישה לזה שהם בגשם? לא הבנתי את התהליך OO' לא ברור...~~

קראתי הכל ביחד.

ציקבערית -- 08/06/2010

ואני עדיין מעכלת את הסיפור.
אבל הכתיבה, הו הכתיבה........ יפהפיה!!!!!!

ממהההההה?

סמנריסטית בפגישות.... -- 08/06/2010

דוקא ממש יפה!!

תפילה_לעני -- 08/06/2010

אהבתי מאוד את הסגנון.. לא משהו חרוש!
חזק וברוך..=]

ד. אלימלך -- 08/06/2010

תקלה טכנית, חלק מהסיפור נחתך.

בתקווה שיתקנו את זה בקרוב כי זה סיפור שכדאי לקרוא אותו בחתיכה אחת.

וואט וואט וואט???

שקיעה -- 07/06/2010

זה רק אני לא הבנתי??? או שגם אתם..=)
ד. אלימלך,אני מקווה שההמשך (אם ישנו..) יהיה ברור יותר....כי מהקטע הזה לא הבנתי מילה!!!!!!!