עת לומר שלום :(
לצערנו אנו נאלצים לסיים את הפעילות לעת עתה
מקווים להתראות בהזדמנויות נוספות
יש לי הצעה בשבילך – בחור פצצה, מבית הרוס, ניצול גוש קטיף ואם תרצי – הוא יבוא אלייך בטיל. קאסם לך קטיושה שלי?
(orn135)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

סיפור מהחיים

עוד שידוך ירד

מאת: שומר_משקל

4198 גולשים קראו כבר את היצירה.

עוד שידוך ירד 
ובכן, אחרי בירורים של שבוע וחצי, אחרי בירורים מתישים ומוכנות נפשית לפשרה עתידית, נפגשנו. הפגישה הייתה אצל הסבא, בית ישן בשכונת יוקרה. (ממנו הרי מגיע הכסף...).

אני יוצא מהישיבה מגולח ומעונב, ו... פוף – נחשפתי. ביציאה לרחוב הולכים מולי קבוצת בחורים . בסדר. הסמקתי, הם צחקו, והמשכתי הלאה.
אחרי שעתיים נסיעה אני מגיע באיחור של רבע שעה, אל הכתובת המדוברת. דפקתי על דלת עץ שרוטה, פותח לי האבא, שלום שלום, ערב טוב , איך עברה הנסיעה. אני עונה בנחמדות, רוצה להיות ג'נטלמן, אדיב אבל לא ביישן, מצחיק אבל עדין... בקיצור, עברתי את המבחן.

הבחורה נכנסת לחדר, קצת נמוכה (אמרו לי בבירורים), מאופרת בעדינות, חמודה. מספרת על האבא, על הסמינר. כן , המסלול מאוד קשה. כן, הישיבה מאוד מוצלחת. כל הברבורים של פגישה ראשונה. בלה בלה בלה. טוב, אני מסתכל על השעון, נראה לי שאפשר לסיים. היה לי מאוד נחמד, תודה על האירוח. היא מסתכלת לי בעיניים לשנייה, רוצה לתפוס רגע של אינטימיות. אני לא נותן, לא מפרגן עדיין. חכי חכי גברת, זה עוד יגיע.
אחרי חצי שעה השדכן מתקשר, נו מה אתה אומר, היא מוכנה להמשיך. טוב, תשובה בעוד רבע שעה. ו.. הולכים לפגישה שנייה.

שבע וחצי במלון. שלוש שעות של ברבורים, עכשיו משום מה היא יותר יפה מפעם שעברה, הגיעה חגיגי, יותר מאופרת. עגילים יותר ארוכים. מדברת יחסית לעניין. יש קטעים משעממים. אני מסביר לה ככה, ומסביר לה ככה. ופה ושם. וחברות וחברים, וזוגות צעירים וככה ואחרת. טוב, אפשר לסיים.
במונית אנחנו מדברים על שירים ועל מוזיקה ועל תזמורות. הגענו מתחת הבית שלה. היה לי מאוד נעים, היא אומרת. גם לי. גם לי. אני מפרגן לה את הערב טוב בעיניים... אחרי שעה טלפון מהשדכן, הם רוצים תשובה ממך קודם. בסדר. קלטתי את המשחק. תשובה מחר בצהריים אני אומר לו. רוצים לשחק? אין בעיה. שתשב על גחלים עוד כמה שעות.

באחד וחצי בצהריים אני שולח חיובי. אחרי חצי שעה טלפון חוזר. הולכים לשלישית.

פגישה שלישית זה כבר רציני. נפגשים אחרי הצהריים, באור יום. היא מגיעה ספורטיבי. לא כ"כ נמוכה כמו שחשבתי. מדברים על עצמנו, מתחילים הפרגונים העדינים. מתחילה הרומנטיקה. יושבים והולכים ופוגשים מכרים ומתפדחים ביחד. קונים קולה, צוחקים. הבושם שלה מדי מתקתק. שולחת לי חיוכים. מקבלת פידבקים.
בסוף הפגישה אני שואל אותה – את רוצה להמשיך הלאה דרך השדכן או בינינו. היא יעני מתלבטת, מסמיקה קצת, בסוף נותנת לי את המספר שלה ואני מתקשר אליה עכשיו והיא קצת מתרגשת.
הגענו הביתה. ערב טוב אני אומר. להתראות. ועוד פעם הסומק בלחיים. להתראות היא אומרת, חצי בלחישה. ועכשיו מתחילה לכאוב לי קצת הבטן. היא ככה היא אחרת. אני מתקשר לאימא, מקטר. זה כבר רציני. תבררי לי כך וכך וכך. הנהג אומר לי, בואנ'ה אחי, אם אתה לא שלם אל תלך על זה. בסוף תקלל את עצמך כל החיים.

אני מה זה מאמין לו.

כל אותו הלילה אני לא נרדם. מתפלל ותיקין והולך לישון. בישיבה גל של שמועות. מעניין את הסבתא שלי עכשיו.
אחרי הצהריים אני ניגש למשגיח. מתייעץ. יש לי בעיה כזאת וככה ואחרת. הוא כמובן דוחף אותי. לך תיפגש. אף אחד לא ביקש ממך לסגור. למחרת בערב אני מתקשר אליה. מעביר איתה שיחה של שבע עשרה דקות ועשרים שניות. קצת נרגעתי. אולי היא כן תהיה אשתי.

פגישה רביעית. בבוקר. בפארק. קונים ספרייט דיאט. שותים. חיוכים. אני מודרני. היא פחות. מפריע. לא מפריע. לא איכפת לה. הרב שלהם אמר שבחורים יותר מודרניים. העיקר שמעניין אותך הלימוד. טוב. עברו ארבע שעות. אני מנסה לצנן לה את ההתלהבות. ייקח לי עוד זמן. כבר יצא לי להיפגש חמש שש פגישות. אני טיפוס כבד. היא מסתכלת עלי, מנסה למדוד את המסר. טוב.. אז בא נמשיך להיפגש עד שנחליט.

בפגישה הבאה זה כבר הופך להיות מעיק. אמרתי לשדכן שאין עדיין מה לדבר על סגירה. היא תוקעת לי בפרצוף – נו מה קורה איתך. אני כבר החלטתי. אמרתי לה ייקח לי זמן. אני ייתן לך תשובה מחר בערב. למחרת אני מתקשר. בעצת המשגיח . בואי נמשיך להיפגש. לא מתחייב על שום דבר.

פגישה שישית. כבר כמעט מאורסים. נורות אזהרה אצלי בבטן משתוללות בכל הכוח. אין כבר לאיפה להמשיך את הפגישות. הגענו למקסימום. הפרגונים אחד לשני כבר גלויים וכך גם הפערים. היא רוצה לסגור. אני רוצה להוריד. אין לי סיבה מספיק מוגדרת. היא מנסה לסחוט ממני מה מפריע לי. לא הולך לה. גם אני מנסה לסחוט מעצמי. גם לי לא הולך.

אחרי 24 שעות מגיעה תשובה שלילית ממני. אני לוקח הפסקה. נראה עוד שבועיים.

עוד שידוך ירד.


עכשיו עוד פעם מהתחלה..

מקור: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2607394&forum_id=17053

תגובות הגולשים:

בקבוק

בקבוק -- 02/06/2011

לדעתי הדבר שהכי צריך להעיף רחוק זה להחליף מספרים, מפיל את כולנו... מה הקטע להחליף מספר כשאצלך זה עדיין 50%??????????????????????????????????. עולם דפוק|!!!!!!!!!!!!1

אחת ההחלטות הקשות

מחכה לו... -- 13/07/2010

באמת פגישה שישית מרגישה מחייבת,
אבל עדיין רק אם אתה באמת בטוח בעצמך אז תלך על זה.
הרבה הצלחה

רגש...

ורדית -- 13/10/2009

לדעתי, מדובר בקבלת "רגליים קרות"... צריך להתפלל שיתנו לנו כוחות משמים לומר את הכן, מסתבר שזה לא כ"כ פשוט.
שמעתי סיפור על בחור רווק וחכם שהיה מייעץ לחבריו בענייני שידוכיהם, והיו מצליחים בעצותיו. פעם שאלוהו כיצד הוא מייעץ לחבריו בענייני השידוכים והם מצליחים בעצותיו כשהוא עדין רווק. ענה אותו בחור חכם: עדין לא הגעתי לרגע בו מאבדים את השכל ועונים "כן". ודי לחכימא...

כתיבה נחמדה

sanity -- 19/04/2009

די מוכר כל העניין הזה
אני לא מבין למה צריך לסגור אחרי זמן כה קצר

למה בלחץ ? ? ?