אם לגבר תפוס יש בחורה ממתינה הוא יכול לחזור אליה ב 41*
(orn135)

קטגוריות

חפש לפי כותב

כתבתי גם:

המכתב שלא נשלח

שנה חדשה

מאת: מערכת

1522 גולשים קראו כבר את היצירה.

שנה חדשה 
שנה חדשה הגיעה, תקופת החגים עברה ואתה עדיין לא כאן.
בשנה שעברה, כמו בשנים לפנייה, כשעמדתי בתפילת יו"כ לפני בורא עולם, הבטחתי לעצמי שהשנה, אזכה להתחבר לשרשרת של עמ"י ולהוסיף את הנדבך הקטנטן שלי ושלך-שלנו, אל כלל האומה. והוספתי בתפילתי לפני בורא עולם, "תקווה טובה לדורשיך..שמחה לארצך.."

יש לאחד שלי...
שנה חדשה הגיעה, תקופת החגים עברה ואתה עדיין לא כאן.
בשנה שעברה, כמו בשנים לפנייה, כשעמדתי בתפילת יו"כ לפני בורא עולם, הבטחתי לעצמי שהשנה, אזכה להתחבר לשרשרת של עמ"י ולהוסיף את הנדבך הקטנטן שלי ושלך-שלנו, אל כלל האומה. והוספתי בתפילתי לפני בורא עולם, "תקווה טובה לדורשיך..שמחה לארצך.."

השנה, אני מרגישה שאזלו לי המילים (יחד עם החיוכים שקמלו) בתפילתי בעיקר זעקתי מעומק הלב הנשבר "עשה למענך אם לא למעננו..." שהרי בעומק ליבי אני יודעת שמעבר לבניין האישי שלי, כ"כ חשוב לי להביא אור לעולם ולקדש שם ה' בבניין עמ"י.

יצא לי לחשוב עלייך (האחד שלי) פעמים רבות בתק' החגים שחלפה.פנייך מטושטשות, אינן מוכרות לי. שמך לא עלה בשפתי (כי איננו מוכר לי) אבל ליבך פרוס לפני עוד מששת ימי בראשית.
אני תוהה לעצמי לא פעם, איפה אתה עכשיו ואם טוב לך, האם מעבר לתחושת הבדידות של החג אתה מצליח לקיים את המצווה הקשה ביותר שאני מכירה "ושמחת בחגך".
האם הלבד שלך מחזק אותך בבניין העצמי, או שמרוב כמיהה ללא נודע אתה מתקשה לשמוח בפרטים הקטנים של החיים, במתנות שקיבלנו מעת ה' וצריך להשתדל לקרוא אותן 'בין השורות'.

כשהגעתי בסוכות להורים, פגשתי הרבה חברים שלי שהתחתנו, הילדים שלהם כבר כמעט אנשים. והאחיינים שלי, אוטוטו כבר בר מצווה. כשראיתי אותם חשבתי על הילדים שלנו. בזמן ששמעתי את חכמת שלמה מדגיש וחוזר "עת ללדת ועת למות, עת לבכות ועת לצחוק..." עצמתי את עיני ומעבר להמולה הרוחשת סביבי התחלתי לצייר בצבעים חיים של ממש את כל הטוב שעוד צופן לנו העתיד.
הסוכה הקטנה שנבנה לנו יחד במפרסת דירתנו הקטנה, השרשראות הצבעוניות שילדינו יעשו בעמל וניחוחות החג שיעלו מביתנו שלובים בשלווה של שמחה.

זהו, החגים כבר עברו, נחזור עכשיו כל אחד אל שגרת יומו הפשוט. שוב, נצא לפגישות עם אנשים חדשים, תרים אחר הנפש התואמת לנו.. אני ממשיכה לקוות שיום יבוא וניפגש.
אני מבטיחה, בלב שלם, שאמשיך להודות לבורא עולם על כל מה שנתן לי, על היד האוחזת המלווה אותי יום יום ושעה שעה. אני רוצה להאמין שכשנפגש בעזרת ה' עוד שבוע, שבועיים (ואולי קצת יותר...) אבוא לקראתך בשמחה, בלב מלא הודיה לה' ומתוך רצון אמיתי לבניין משותף, בניין של נתינה, קבלה ושמחה בשוני שגם הוא חלק מהמיוחד...

מקור: http://www.zugopered.com/modules.php?name=News&file=article&sid=49

תגובות הגולשים:

כזה נכון ומרגש ישר מהלב

בחורה בשידוכים -- 13/10/2009

לא ידעתי שכל הבחורות חושבות כמיט אותו דבר

מרגש!!

מילק שייק -- 06/10/2009

יהי רצון שנזכה כולנו למצוא את החלק הנכסף כל כך...
הנכסף אבל הלא נחשף....
בעיתו ובזמנו!! בקלות בעזרתו יתברך, בלב שמח וללא ספיקות!!!!
ושנזכה להיות מאושרים באמת!!! ונראה רק את חצי הכוס המלאה.... אמן!